|
|
עמוד:11
הערכים הם מבנים קוגניטיביים - סוג של אמונות מתמשכות - ( enduring beliefs ) המשמשים כאמות מידה המכוונות אותנו באופן מודע או בלתי מודע בתהליכי חשיבה ועשייה . ( Rokeach , 1973 ) הערכים משפיעים על עיצוב עמדות , על קבלת החלטות ועל ההתנהגות עצמה בשורה של תחומים : בתחום הדת ( למשל : קדושה וטומאה , ( בתחום המוסר ( למשל : טוב ורע ) בתחום העיוני-מדעי ( למשל : אמת ושקר , ( בתחות האסתטי ( למשל : יפה ומכוער ) ובתחום החברתי ( למשל : מועיל ומזיק ) ( אבינון , . ( 2002 במערכת הערכים הקוגניטיבית ( cognitive values system ) יש ארגון היררכי שאפשר לדמותו למבנה מעגלי : בגרעין ( core ) נמצאים הערכים החשובים ביותר , שעליהם איאפשר לוותר ( לדוגמה : "לעולם לא אוותר על ערך החיים ;( " ככל שמתרחקים מהגרעין , כך מוצאים ערכים שעוצמת משיכתם לגרעין קטנה יותר , ולכן קל יותר לפרט לוותר עליהם ( לדוגמה : "אני מוכן ( ה ) לוותר על נהנתנות לטובת בריאותי . ( " לארגון ההיררכי של הערכים - מן הערך החשוב ביותר ועד החשוב פחות - יש השפעה מכרעת על סוג ההחלטה שתתקבל . החלטה היא תוצאה של העדפה ( אישית , חברתית וכד (' המושפעת על פי רוב ממערכת הערכים של מקבל ההחלטה . ( Rokeach , 1973 ) עיסוק בתהליכים של קבלת החלטות בהוראה מזמן אפוא אפשרות לפיתוח מודעות של הלומדים למערכת הערכים שהנחתה אותם בתהליך קבלת ההחלטות , כמו גם אפשרות לעיסוק בהבהרת ערכים . ( Dressier , 2002 ) כך למשל , התמודדות עם דילמות מוסריות עתידה ללמד את הלומדים לבסס את ההכרעה שלהם לא רק על סמך עובדות , אלא גם על סמך ערכים הנתפסים על ידם בחזקת ערך נעלה או יסודי יותר . לסיכום , השיקולים שפורטו לעיל ( רלוונטיות , מורכבות הבעיות , העברה וחינוך לערכים ) תומכים בחשיבות שיש ללימוד אסטרטגיית החשיבה 'קבלת החלטות ' בכל מקצועות הלימוד בהקשר התהומי , לצד יצירת קשרים בין-תחומיים המתחייבים מאופי הבעיה ומההקשר החברתי-תרבותי שבתוכה היא נתונה . לדוגמאות החברתיות המוצגות בספר יש זיקה לתחומי המדע והטכנולוגיה , אולם הכלים המוצגים בהן ניתנים ליישום ולהעברה גם בתחומים אחרים . מורים ומורי מורים בתחום החינוך המדעי והטכנולוגי ההכרה בחשיבות שיש להתפתחות המדע והטכנולוגיה עבור החברה והתרבות הביאה בעשורים האחרונים לשינוי יעדיו של החינוך המדעי והטכנולוגי . התפיסה של הכשרת מדען העתיד , כפי שהייתה מקובלת בהוראת המדעים בשנות השישים והשבעים , פינתה את מקומה לתפיסה הרואה בהכשרת אזרח העתיד מטרה מרכזית . זהו אזרח היודע להשתמש באופן מושכל בהישגי המדע והטכנולוגיה לשיפור איכות החיים , הן שלו והן של החברה ( דרסלר ודרסלר , . ( 1996 השגת המטרה מציבה בפני המורים למדע וטכנולוגיה אתגר חדש , שבמסגרתו עליהם להתמודד עם תכנית לימודים הממוקדת בחיפוש אחר המשמעות של חיי האדם , החברה והתרבות , תכנית
|
|