|
|
עמוד:10
של עורך מאוחר ובין שנערך על ידי הנביא עצמו , משקף את המגמה הבולטת בספרות הנבואה - ליצור זיקה בין ברכת הטבע להתנהגות האדם . לסיכום : יש לראות את נושא הגשם על רקע יחסם של הנביאים לטבע כולו ולתופעותיו . מתברר , שלכל הנבואות שעניינן שינויים בטבע ובחוקיו , לרבות נבואות אחרית הימים המציגות "בריאה מחודשת , " יש בסיס רעיוני משותף : יחסי הגומלין שבין התנהגות האדם והפנמת אמונתו באלוהים ובין התנהגות הטבע . "סגירת המעגל , " המציגה את היקום במצב אידאלי המזכיר את ההרמוניה הבראשיתית , כרוכה מצד אחד בגאולה בתחום המדיני , ומצד שני בגאולה במובנה הפנימי , הצופה את התעלות האדם כפועל יוצא מהפנמת אמונתו . בכך נמצא שיחסם של נביאי הכתב אל נושא הגשם הוא מעין גלגול של תפקיד הורדת הגשמים של איש האלוהים הקדום , והעידון ( סובלימציה ) שחל בנושא זה אינו אלא חלק מן ההתפתחויות שחלו בתורת הנביאים בכללה . כלומר , ההבטחה של ברכת שמים היא מעתה חלק מתפיסה כוללת של אמונה , הקושרת את התנהגות הטבע בהתנהגותו המוסרית של האדם . T ) \ 'l \ m 5 ) \ S 37 ) לעיון נוסף בשאלה של ברכת הטבע ומניעתה , ראו יואל ב , ובמיוחד שם פסוק כג . להעמקה , מומלץ לעיין בכתובים הבאים בהקשריהם : ירמיה ה , כג-כד ( לכתוב זה חשיבות מיוחדת , משום שהוא קושר את הבגידה של העם בה' - "ולעם הזה היה לב סורר ומורה , סרו וילכו" - עם הורדת הגשמים : "ולוא אמרו בלבבם : נירא את ה' אלהינו הנ י תן גשם יורה ומלקוש בעתו ;(" ... יחזקאל יג , יא ( תוך הסברת מהותו של הצירוף "טחי תפל ;( " זכריה י , א . לקבלת תמונה מקיפה של מאפייני פעילותו של איש האלוהים הקדום , מומלץ להפנות את הלומדים אל מראי המקומות שלהלן ( כל קבוצה מיוחדת לאחד המאפיינים . 1 : ( תיאורים הקשורים בריפוי : מלכים א יג , א-ו ; יד , א-יב ; יז , יז-כד ; מלכים ב א אד ; ב , יט-כב ; ד , לב-לז , לח-מא ; ה , א-טו ; ח , ה-ז ; יג , כ-כא . . 2 מעשים בעלי אופי מגי : שמואל א י , ב-כ ; מלכים א יג , ד ; שם ג-ה ; יד , יב ; מלכים ב א , ט-יב ; ב , יט-כא ; ג , יד-כ ; ה , י , יד ; שם כה-כז ; ו , ט-י ; יג , יד-יט . . 3 דוגמה זו מקשרת את עיוננו אל שאלת המבנה והרצף של פרקי הנבואה , נושא שיטופל להלן בפרק השלישי .
|
|