|
|
עמוד:10
אלה מתוך כוונה לקבל תמונה מקיפה אשר תאפשר להפיק לקחים מן העבר ולהסיק מסקנות לגבי העתיד . בבואי לשחזר את ההתרחשויות ואת ההתנסויות המקצועיות לקחתי לתשומת לבי את התזה של היסטוריון של החינוך בשם ריצ'רד אלדרידג ' , ( 2003 Aldridge , ) העוסקת במחויבותם של חוקרי היסטוריה . לפי תזה זו , שמקורה בתחום ההיסטוריה של משפחות , ( Laslett , 1987 ) להיסטוריון יש שלוש מחויבויות : מחויבות לאנשים בעבר , מחויבות לאנשים בדורו ומחויבות לקהילה המדעית כולה . מתוך הזדהות עם מחויבויות אלו , אני חשה בראש ובראשונה מחויבות עמוקה כלפי כל האנשים שעשו עבודת קודש , בתנאים קשים ללא נשוא , במסירות ובאמונה , והשקיעו מאמצים בלתי נלאים ללמד ולקדם תלמידים עם ליקוי בשמיעה . אנשים אלה מן הראוי שסיפורם יסופר וקולם יישמע גם אם חלקם אינם עמנו עוד . כיום עומדת אני מלאת השתאות נוכח אנשי הצוות המטפלים ומלמדים תלמידים עם ליקוי בשמיעה . אני מתפעלת מן הגישות המקצועיות , מן היכולת לראות את המורכבות הרבה של תלמידים אלה , אשר מאכלסים את מסגרות החינוך כיום ואשר לרבים מהם בעיות נוספות מלבד בעיית השמיעה . אני חשה מחויבות לתעד ולהסביר את פועלם המעיד על התמודדותם הקשה ועל מאמציהם הרבים לפתח מודלים גמישים המותאמים לצרכיו של כל תלמיד ותלמיד . מחויבותי השלישית היא לקהילה המדעית . המחקר ההיסטורי שערכתי כולל חומר ארכיוני רב ועשיר וראיונות רבים עם מגוון אנשי מקצוע . הוא עשוי לשמש מקור נאמן לאנשי מחקר אשר יהיו מעוניינים לבחון היבטים שונים של השינויים שחלו בחינוך תלמידים עם ליקוי בשמיעה בארץ במשך השנים . במהלך המחקר השתמשתי במושג "תלמידים עם ליקוי בשמיעה , " אשר כולל אנשים חירשים וכבדי שמיעה . השתמשתי במושג "ילדים " בעיקר כאשר תיארתי את מסגרות החינוך לגיל הרך , ובמושג "חירשים" כאשר תיארתי בתי ספר לחירשים אשר נקראו ועדיין נקראים כך וכאשר הבאתי כלשונם דברים שנכתבו או נאמרו על ידי חוקרים ואנשי חינוך . בשפה האנגלית קיימת הבחנה בין deaf ; ro 1 nn כביטוי למצב של אי-שמיעה ובין המושג , Deaf המבטא את השתייכותו של אדם לקהילת החירשים ולתרבותה
|
|