|
|
עמוד:7
סבוא רגשות מלווים את האדם מרגע היוולדו ועד מותו . הם חיוניים להישרדות ולהוויה החברתית . בכוח הרגשות להפעיל ולשנות את כל חיינו . הם מספקים משמעות לחיים , משום שהם הדרך שבה אנו חווים את העולם , סובלים או נהנים ממנו . הם החוטים שאנו טווים ביצירת קשרים עם בני האדם שבסביבתנו , ודרכם אנו מתקשרים אליהם או מתנתקים מהם . תמיד התעניינתי בתוכן הרגשות ובמהותם . ככל שניסיתי להשוות בין רגשותיי לרגשות אנשים קרובים אלי , כך מצאתי פערים בלתי מוסברים ובלתי מובנים . כשהחלטתי לנסות ולחקור את הנושא כאגפן אקדמי כאדם מגר בעל מערכת רגשות מורכבת , גיליתי שזו מערכת דינמית ולכן קשה לתפוס אותה ולהביט בה היטב , כמו שקשה לנו לבחון את גופנו בשעת מרוצה או מנוסה . כל אירוע , מחשבה או תובנה , משנים במשהו את הרגשות והם נחווים אצל כל אדם אחרת , זו מעין זרימה שרק לעיתים היא מודעת אך עם זאת היא פועלת ברקע הקיום כל הזמן . הופתעתי לגלות שבכל דיון ברגשות , השונות בהבנה ובתפיסה הרגשית היא רבה , עד שלא ברור כלל איך אפשר להגיע למכנה משותף . שני אנשים הנמצאים יחד וחווים אירוע מסוים - כל אחד מהם חווה אותו אחרת . פחד אצל האחד יכול להביא לרעדה בכל גופו , בעוד האחר הנמצא לידו לא יגיב תגובה גופנית , אף שהוא עשוי לטעון שגם הוא פחד . כל אחד יספק טיעונים והסברים שונים לגמרי , כאילו לא חוו את אותו אירוע . אפילו אם הם ינסו להסביר את הרגשות שנלוו לחוויה , הפער יגדל במקום שיצטמצם . רגשות הם משהו פרטי בהחלט , וכל דיווח עליהם לוקה בחסר , נראה שאי אפשר לגעת ברגשות ולהבין אותם עד הסוף , לא את הרגשות שלנו ולא את הרגשות של הזולת . גיליתי שהדרך להבין רגשות , מלבד קריאה בספרות פילוסופית , פסיכולוגית וספרותית , היא לבחון את 'שפן הניסוי' היחיד הקרוב אלי ביותר , אני עצמי . כל תפיסת העולם , כל חוויה רגשית נחווית דרך משקפי תודעתי . אני יכולה להבין את הזולת באופן חלקי , על-ידי דיאלוג כן ועל-ידי הזדהות ואמפתיה . הזולת יכול לספק לי תוכנות ונקודות מבט שונות - אך כמוני כמוהו , אנו יוצאים וחוזרים אל השבלול שבו אנו נמצאים , ושמתוכו אנו חיים ומבינים את הסביבה . במהלך הכתיבה נוכחתי לדעת שכל אדם העוסק בכתיבה בנושא הרגשות , יש לו נחקר פרטי אמיתי ומהימן אחד בלבד . גיליתי שלמעשה אני כותבת על מבנה הנפש והרגשות
|
|