|
|
עמוד:י
רבי יהושע מוכן לחשוף נופך מן הסוד של ריח השבת . היהודים מוסיפים למאכלי שבת תבלין ששמו שבת והוא המעניק למאכלים את ריחם המיוחד ואת טעמם , אלא שלדברי רבי יהושע , התבלין כשלעצמו אינו מספיק . נחוצה גם שמירה על השבת . בספר זה אנסה לפענח את סוד השבת , אך כיוון שגילוי הסוד שמור לחכמי עליון , ולאלה שמשמרים את השבת , מהי התועלת בספר ? הספר אינו חושף אפילו טפח מחכמת הנסתר ואיננו מעלה ריחות של תבשיל . אולם לדעתי יש בכוחו של ספר להצביע על הסוד וללמד על הריח . בשום פנים ואופן אין הוא יכול להציג את השבת כפי שהיא במלואה . על מנת לעשות זאת , יצטרך הקורא לשמור את השבת ולהתענג בתענוגיה . מצוות השבת היא מן המיוחדות שבמצוות . היא מצווה מעשרת הדיברות , כלומר היא איננה רק ציווי אלא גם עיקרון בעל חשיבות תיאולוגית עליונה . קביעה זו ידועה גם לחכמים ודבריהם מאששים אותה . כך השוו חכמינו את חילול השבת לעבודה זרה וקבעו שהיא שקולה כנגד כל מצוות התורה . מצווה בעלת חשיבות רבה כזאת זקוקה להסבר המתאר את מעמדה התיאולוגי . שביתה ממלאכה פעם אחת במהלך השבוע אמנם מוסיפה מרגוע לנפש ויש לה חשיבות סוציאלית , אולם אין זה ברור מהי החשיבות הדתית שלה . הרעיונות ההגותיים וההלכתיים שהם הבסיס לספר זה עלו בד בבד מאז למדתי את מסכת שבת ואת הלכותיה , ושאיפתי להשלים ביניהם קדמה בשנים רבות להבשלתם לכדי ספר . אלא שלנתק הנפוץ בין ההגות להלכה סיבה מהותית : השבת כמושג הגותי נתפסת בדרך כלל כיום מנוחה וקדושה , יום שבו המנוחה והקדושה משתקפות במעשה הדתי של השבת - הקידוש , התפילה , לימוד תורה בשבת . איסור המלאכה אינו נתפס בדרך כלל כציווי המשקף את הרעיון ההגותי של השבת והוא מובן בדרך כלל כגזירת מלך . עובדה זו נראית לי ככשל יסודי בהבנת השבת כמושג הגותי , ונראה לי שלכשל זה שתי סיבות עיקריות . האחת היא הנטייה להזדהות עם המעשה ולא עם המחדל . קשה לנו לראות בהימנעות התרחשות דתית , בעיקר כאשר החיים הדתיים נתפסים כחוויה , ועל כן החוויה הדתית נקשרת לפעולות דוגמת תפילה או שבח ולא לאיסורים . מלבד קושי זה קיימת סיבה נוספת והיא ההבנה הכוזבת של המושג מלאכה . הגישה הרווחת נטשה זה מכבר את המושג "מלאכה" והמירה אותו ( באמצעות החלוקה לשלושים ותשעה אבות המלאכה ) בשלושים ותשעה איסורים , כביכול אסרה התורה באופן נפרד לחרוש , לנטוע , לבשל , לתפור או לכתוב . אכן , מן הרשימה הארוכה של המלאכות כאיסורים נפרדים , קשה להפיק רעיון הגותי הנקשר לרצון האל . גישה זו נובעת מן המתודה העיקרית ( והנכונה לדעתי ) ללמוד את ההלכה ואת
|
|