|
|
עמוד:ה
הארץ מבשרת , הארץ מתעוררת , ארץ מה לשון אומרת : זכרתי ימים הייתי ממלכת גברת , ביד השם עטרת תפארת , גם עתה בי לא שום דבר נחסרת , בי התורה מתבררת , בי היראה מתגברת , בי הנשמה משוחררת מעוונותיה החקוקים בעט ברזל ועופרת , ומדוע אני שחרחורת , בזויה מכבודי ושוממה מיושביי , ואני שכולה וגלמודה ? הלא אני ארץ חמדה , חמדת העליונים והתחתונים ... מדוע אני מושפלת לכל דבר שבקדושה להיות אחרון באחרונים ולא ראשון בראשונים ... ? אמת מה נהדר ישיבת הארץ הטובה ! אמת מה נפלא חיבת ארצנו ! אמת מה נאה קודש זיו הדר ישיבתה והליכתה , שבתה וקימתה , שלותה ושלימותה ! גם בחורבנה אין דמיונה , בשממותה אין כמותה , בשלוותה אין כמוה , טוב עפרה ואבניה , טוב תבואתה ופירותיה וירקותיה , טוב זכות אויריה , טוב השגת תורתיה , טוב ריבוי מצותיה , טוב טהרת קדושתיה טוב הליכות ד ' אמותיה ... ולמה לא תעלו חורבנות ירושלים על ראש שמחתכם ? הלא תזכרו , הלא תבינו השבועה מימי קדמונים אם אשכחך ירושלים וגו' מדוע היא נשכחת כמת מלב ולא מוצלחת ? שכחת הארץ הקדושה גורם חס ושלום אריכות הגולה ... ועד מתי לא תרוחם ירושלים . ועד מתי תרד קרן כלילת יופי עד ארץ , ואין איש שם על לב , על ימין המלך כי הושב אחור מפני אויב ... והעיר הקדש אשר היתה משוש לכל הארץ נמסרה בידי נכרים . מתוך איגרת תלמידי הגר " א מצפת , שנת תק " ע ( 1810 )
|
|