|
|
עמוד:13
ב . הרטוריקה והשיטה האריסטוטלית תאריך חיבורה של רטורי קה אינו ידוע , אבל ברור , על פי אזכורים שונים , שהחיבור נכתב בעת שהותו השנייה של אריסטו באתונה , תקופה שנמשכה מ 335 עד מותו ב . 321 הספר שייך אפוא לתקופתו המאוחרת של אריסטו . על פי עדויות שונות זהו רק אחד משורה של ספרים בנושא זה שחיבר אריסטו בתקופות שונות של חייו ושאבדו כולם עם השנים . היה ככל הנראה קובץ של דיונים בטכניקות הרטוריות של קודמיו , ; synagoge tekhnon היה דיאלוג בשם , Grylios שלושה ספרים הנקראים אף הם שלם עם ראש , רגליים ואברים . הפער העצום בין פייררום : ( 7 ורגיאס אפייני לאפלטון , אבל לאמתו של דבר אין הוא נובע רק מן ההבדלים שבין הדיאלוגים המאוחרים והמוקדמים ; עצם השיטה הדיאלקטית מחייבת הבדל זה , שהרי בכל דיאלוג הוויכוח יוצא ממקום אחר והולך לאורך קו שונה . בגורגיאס נמתחת הביקורת על הרטוריקה כפי שהוגדרה בידי שלושה מנציגיה העיקריים , ואילו ב 7 " 5 ד 7 ס נמתחת הביקורת לא על הגדרות שונות של הרטוריקה , אלא על נאום ספציפי : בצד הנאום הזה מנסה סוקראטס את כוחו בשני נאומים אחרים , טובים ממנו , וכך עולה השאלה איך צריכה הרטוריקה להיראות , ולאו דווקא מה היא . התשובה האפלטונית האפיינית מנתקת בעצם את הרטוריקה מתחום המניפולאציה הפוליטית ותובעת ממנה להיות כפופה לאמות מידה פילוסופיות . אבל בכך היא גם מנשלת אותה מסביבתה הטבעית , ובעצם גם מטשטשת את מקומה המובחן , כי בצורה זו - מה ייחודה בעצם ? מה בינה לבין שיח פילוסופי ? מעניין שגם איסוקראטס ניסה לעשות מהלך דומה של זיהוי הרטוריקה עם הפילוסופיה . הוא אף הקים באתונה בית ספר לרטוריקה ולפילוסופיה שקדם בכמה שנים ל"אקדמיה" של אפלטון . גם לו יש חשבון עם הסופיסטים , כפי שבא לידי ביטוי בנאומים האוטוביוגראפיים שלו [ אנטידוסיס תגר הסופיסטים , עם זאת הוא בסופו של דבר רטוריקן ולא פילוסוף . אם אצל אפלטון מביא הזיהוי של הרטוריקה עם הפילוסופיה לטשטושה של הרטוריקה , אצל איסוקראטס הוא מביא לטשטוש הפילוסופיה . המשימה העומדת בפני הרטוריקה של אריסטו היא לתת לרטוריקה את המקום הראוי לה בצדן של הפילוסופיה ודיסציפלינות אחרות . הספר מכיל התדיינות עם כל ההשקפות שנסקרו לעיל - עם הסופיסטים , עם הרטוריקנים הקדומים , עם השמרנים מתנגדי הרטוריקה , עם ביקורתו של אפלטון המוקדם על הרטוריקה , ובצד זה הוא שואב מניסיון של שנים בתחום הפעילות הרטורית היוונית . ניתן לומר במידה רבה והרטור יקה נשענת על הפרוגראמה של פייררוס , אלא שאפלטון מציג פרוגראמה זו כאידיאל ולאו דווקא כמצב ממשי , ואילו אריסטו מנסה ליישם את האידיאל הזה , לממש אותו ולבחון באמצעותו את הכאן והעכשיו .
|
|