|
|
עמוד:12
ההתנגדות הציבורית בדרך כלל נעה בין עמדה שמרנית מסורתית ( אריסטופנס , ( עמדה שמרנית מתקדמת של רטוריקן בעל שם הצריך לבדל עצמו מן האסכולה הסופיסטית ( איסוקראטס נגד הסופיסטים , { ועמדה שמרנית מתחסדת הגובלת בעצם בפראגמאטיזם ציני ( מליטוס ואניטוס תובעי סוקראטס . ( לעומת זאת הביקורת של סוקראטס ( לפי אפלטון ) מקורה בשיטת מחשבה עקבית וגם בדו שיח ממשי עם תורות הסופיסטים . הדיאלוגים הסוקראטיים מציגים בחיות יוצאת דופן רבות מן הדמויות המרכזיות מתחום הסופיסטיקה - פרוטאגורס , גורגיאס , פולוס , תראסימאכוס ואחרים , והחשבון הנוקב עם הסופיסטים עולה כמעט מכול דף אצל אפלטון . אין כל מכנה משותף בין חיפוש האמת של סוקראטס לבין ההתגדרות בכושר השכנוע של הסופיסטים . ועם זאת השאלה הספציפית של מעמד הרטוריקה נדרשת רק בשניים מן הדיאלוגים האפלטוניים , גררגיאס וע"דדןס , והדיאלוגים הללו מובילים למעשה למסקנות הפוכות זו מזו . בגורגיאס מופגש סוקראטס עם שלושה נציגים של עולם הרטוריקה , גורגיאס הידוע , תלמידו פולוס , ומעריץ שלהם , קאליקלס , אתונאי צעיר . גורגיאס נלחץ אל הקיר כאשר אינו מוכן להודות כי הרטוריקה יכולה לשכנע לדברים לא טובים ; פולוס , הקיצוני ממנו , נלחץ אל הקיר כאשר אינו מסוגל להודות כי הרטוריקה עוסקת בדברים לא נאים . קאליקלס , החריף , האגרסיבי והפראגמאטי שבמשוחחים , אינו נלחץ אל הקיר בשום תנאי , כי הערכים טוב ויפה אינם מעלים ואינם מורידים בעיניו . שלושת הדוברים מייצגים אפוא שלוש תחנות בהתפתחות אומנות הרטוריקה . אבל בלי קשר לכך - האומנות בכללותה נפסלת . סוקראטס קובע כי לרטוריקה אין מעמד של אומנות , ( tekhne ) מפני שאומנות כרוכה בידיעה ובהכרה , ואילו הרטוריקה אינה כרוכה בהם : לפי סוקראטס דרגת ההכרה התואמת לרטוריקה היא של איזו מיומנות הכרוכה בהרגל . ( synetheia ) שנית , קובע סוקראטס , ברטוריקה יש נזק , מפני שהיא עוסקת בהטעיה . הן לגוף והן לנפש יש אומנויות המיועדות לטפל בהם ואומנויות המיועדות לתקן אותם . לגבי הגוף האומנות המטפלת היא הגימנאסטיקה והאומנות המתקנת היא הרפואה ; לגבי הנפש האומנות המטפלת היא החקיקה והאומנות המתקנת היא המשפט . אבל בצד האומנויות האלו יש גם סוגי עיסוק הכרוכים בחנופה , בהיענות למשאלות המיידיות והפחותות של הגוף והנפש , בלי שים לב לצורכיהם האמתיים . החנופה לגוף היא הטבחות [ והקוסמטיקה ] i החנופה לנפש היא הרטוריקה . בדיאלוג המאוחר יותר , פ"דרוס , עורך אפלטון חשבון חוזר עם הרטוריקה , אך הפעם נמתחת הביקורת לא נגד התחום בכללותו אלא נגד אופנים שונים של עיסוק בו . הדיאלוג עוסק בבניית מודל של רטוריקה אפשרית או רצויה , שאינו זהה עם המסורת הרטורית המצויה . באשר למטרתה , נתפשת כאן הרטוריקה כ"הנחיית הנפש , " וזאת בניגוד לתפישה המובעת בגורגיאס הרואה ברטוריקה "חנופה לנפש , " וכן גם בניגוד לתפישה המסורתית של קוראקס , המגדירה את הרטוריקה כ"מלאכת השכנוע . " באשר לאופיה ולשיטתה של הרטוריקה , היא נתפשת כאן , שוב בניגוד לג 7 דגי , 0 # כמבוססת על ידע ועל היכרות עם הנפש על כוחותיה השונים . הנאום כמוהו כזריעת זרע בנשמה , ואין הוא הצבר מקרי של דברי שידול , אלא מהלך טיעון שיטתי , כבעל חיים
|
|