|
|
עמוד:9
א . הרטוריקה בתרבות היוונית לדמות את תרבות יוון העתיקה בלא רטוריקה הרי זה אולי כמו לדמות את תרבות המאה העשרים ללא אמצעי התקשורת האלקטרוניים . אמנם הצורך לנאום או לשטוח טיעונים והטכניקות השונות לעשות זאת זכו לפיתוח גם בתרבויות אחרות , שהרי השליטה בכשרים הלשוניים היא צורך אנושי אוניברסאלי . עם זאת , המשקל שניתן לכשרים אלה בכללם יכול להשתנות מתרבות לתרבות . אם תופשים את הרטוריקה כאמצעי לשכנוע , הדעת נותנת שהיא תתפתח בראש ובראשונה בתרבות שבה יש משקל לקולו של האדם ולעמדותיו , ושעל כן יש טעם להשקיע מאמץ בשכנועו . הדבר הזה תלוי במידה רבה בשאלה מי הם הגופים המקבלים הכרעות בחברה זו , ושאותם צריך לשכנע . במקומות שבהם ההכרעות כולן מתקבלות בצמרת שלטונית , והאמתות כולן נשאבות מד 1 גמה נתונה , לא יכול להיות משקל רב מדי לשכנוע . במקומות כאלה מצטמצמת הרטוריקה בדרכי שכנוע המשוכנעים , מה שיכול לבוא לידי ביטוי מצד אחד בפלפולים סכולאסטיים ומצד שני בנאומי כיכרות . אך לא אלה ולא אלה הם הכר שעל גביו יכולה הרטוריקה להתפתח כחלק מתפישה תרבותית רחבה . דבר זה אפשרי רק במקום שתפישת העולם שלו פלוראליסטית במידה זו או אחרת , שההפרעות הפוליטיות שבו מתקבלות בנסיבות דמוקראטיות , ושיש בו מערכת משפטית בעלת משקל . זה אולי חלק מן התשובה לשאלה כיצד קיבלה הרטוריקה מעמד מרכזי כל כך בתרבות היוונית בעת הקלאסית . התפתחות הרטוריקה ומעמדה הם חלק בלתי נפרד מהתפתחות דפוסי השלטון הדמוקראטיים ביוון . התפישה היוונית לא הכירה בנציגים , לא במובן הפוליטי ולא במובן המשפטי : האזרח היה אמור לבוא בגופו לאספה ולדבר בעצמו לפני בית המשפט במקרה הצורך . על כן הייתה יכולת השכנוע המילולי חיונית לא רק לקידום ענייני הכלל , היא הייתה למעשה כישור הכרחי לכל אזרח ואזרח על מנת למצוא את מקומו במערכת החברתית . ואכן , בכל תחומי החיים הציבוריים שבהם יש מקום לרטוריקה הייתה פעילות אינטנסיבית באורח יוצא דופן . בתקופת הפריחה של המדינה האתונאית היו בה כעשרה בתי משפט שמנו חמש מאות שופטים מושבעים בכל אחד , ועוד אלף שופטים שנועדו למילוי מקום . התביעות שטופלו היו מכסות את כל תחומי החיים , במסחר , צבא , כלכלה , דת , רכוש , וכמותן הייתה גדולה בהרבה ממה שאנו יכולים להעלות על הדעת בנסיבות שלנו . ומכיוון שהשימוש בפרקליטים ובאי כוח היה אסור , היה כמעט כל אורח אתונאי מעורב בצורה זו או אחרת בתהליכי שכנוע משפטיים , בין כתובע , מבוא : לוגיקה , פוליטיקה ואסתטיקה מלאכת השיכנוע
|
|