|
|
עמוד:10
1 . 1 ספרות חז"ל — תפיסה מכלילה חוקרים והיסטוריונים של החינוך גובלים "תקופות" על פי חטיבות היצירה התורנית 1 כגון — תקופת הזוגות , תקופת התנאים , תקופת האמוראים , תקופת הגאונים ; או בהכללה — תקופת המישנה , תקופת התלמוד , תקופת תורה שבעל פה , וגם תקופת חז"ל . תקופות אלה מתמשכות על פני כמה וכמה דורות , וגישת החוקר היא להפליל את העובדות , המימצאים , ההערכות והמסקנות . לפעמים אי אפשר לציין תאריכים , מקומות ואפילו אישים . כמעט כל ההיבטים מצטיירים בעינינו בתהליכים ממושכים , שתחילתם וסופם אינם מובהקים . במשך מאות השנים , שבהן נוצרה ספרות חז"ל , בעל פה ובכתב , חלו שינויים גדולים בבל ההיבטים של מערכות החינוך היהודי בארץ ישראל ובגולה . אפילו מושגי יסוד כמו תורה ותורה שבעל פה , דברי סופרים , הלכות ומידרשים ו רב ותלמיד , חבר , חכם , עם הארץ : בית הספר ובית המידרש וכוי — קיבלו משמעות שונה במרוצת הדורות . המונחים הידועים ביותר , במו מיקרא , מישנה , תלמוד , מידרש , תפילה וכד / המופיעים בטקסטים יותר מאוחרים , אינם אלא בשימוש אנאכרוניסטי . עובדה היא , שהרבה עניינים נשארו עלומים , סתומים ובלתי מוכרעים . אלה משמשים סלע מחלוקת לחוקרים עד ימינו . רוב הפלוגתות קשורות בבעיות הכרונולוגיה , בתהליכי התפתחות של רעיונות , מוסדות , מושגים ומעשים . נסיונות לדייק ולדקדק בהבחנות , מביאים על פי רוב לסירבול ולסיכוך יתר . קשה להפריד מרכיב או היבט מסויים מתוך המיכלול ההיסטורי השלם והדינאמי , במטרה לעקוב אחר שורשיו , פרקי צמיחתו , גילויי התפתחותו — עד להשתנותו הגמורה או עד להיעלמותן . קשה לעקוב בשיטתיות אחרי תהליך חינוכי , שבדרך כלל אין אנו יודעים בדיוק מתי , מדוע , היכן ואיך התחיל ; איך התפתח ומתי ואיך נסתיים . מובאה אחת ואפילו צרור מובאות אינם הוכחה בדוקה להנחה מחקרית , להשקפה אידיולוגית ואפילו לא למינהג , אלא לאחר שהם נבדקו להקשרם ההיסטורי ונתמכו על ידי עדויות נוספות . תוארי פועל שכיחים ביותר בספרות המחקר על החינוך היהודי בתקופות חז"ל הם : כנראה ; דומה ש ; ... אפשר לומר ; ניתן לשער וביוצ"ב . כאן כדאי להביא במלואה את "אזהרתו" של א . א . אורבך בשדה מחקר סמוך לשלנו : " מאמרו של רבא , שפתח בשבחם של מוקירי רבנן ואוהביהם , מסתיים בקביעת התכלית שלמענה באה בל ההטפה הזאת , הלא היא התשוקה שיתקבלו דברי חכמים על דעת עדתם . יש במאמר זה משום אזהרה לחוקר , היוצא ללקט מאמרי חז"ל , העוסקים בשאלות מעין פרנסתם של חכמים , מעמדם החברתי , יחסם למעמדות אחרים וכד . ' שירשורם של מאמרים אלה למחרוזת , המצטרפת לכאורה לכלל תיאור של נושא שלם , אין בו בדי להבטיח את מהימנותו של התיאור , גם אם יעלה בידיו להכניסו לדפוסים התואמים יפה מערבת מונחים סוציולוגים . קנה המידה הנקוט עשוי להביא בנקל לידי עיוות הראייה ולכלל חד צדדיות , ולא רק משום שמייחסים ערך רב למאמרים ודרשות , שלשונם החריפה באה לשם שיכנוע והטפה , אלא משום שאגב עיסוק בהם , נוטים להעלים עיין מדרשות וממאמרים המנוסחים לפעמים בקיצוניות לא פחותה מזו ומפי אותם חכמים בתחומים אחרים .
|
|