|
|
עמוד:13
מברא : ביטויים של זהות יהודית בעת החדשה באוקטובר , 1944 חודשיים לאחר שחרור פריס מן הכיבוש הגרמני , כתב הפילוסוף הצרפתי ז'אן פול סארטר מסה חשובה שכותרתה "הרהורים בשאלה היהודית . " עצמתה וחיותה לא פחתו במאומה במרוצת השנים . השאלה העיקרית של מסה נוקבת זו - אחד הטקסטים החשובים בהתייחסות לתופעת הגזענות ושנאת הזר בכלל והאנטישמיות בפרט - אינה " השאלה היהודית " אלא הבעיה הצרפתית . כיצד קרה שהרוב הדמוקרטי ( הרפובליקני ) בצרפת נכנע למיעוט האנטישמי והצרפתים שיתפו פעולה עם הגרמנים בהשמדת היהודים . שאלת הגזענות ושנאת הזר יכולה להיות רלוונטית לחברה הישראלית בהקשרים אחרים . ניתוחו של סארטר עומד על הממדים האוניברסליים שבשנאת הזר והאחר ; ענייננו בסארטר בהקשר זה הוא בהתייחסותו לשאלה היהודית גופה . סארטר כתב בספרו דברים מעוררי מחלוקת , ויכוחים ותגובות משך שנים רבות . " היהודי הוא אדם שהאנשים האחרים רואים אותו כיהודי : הנה האמת הפשוטה שיש לקבלה כנקודת מוצא . במובן זה צודק הדמוקרט בוויכוחו עם האנטישמי ; האנטישמי עושה את היהודי . " ( הדגש במקור - י . א ( . י אחת ההבחנות המעניינות , הבעייתיות והשגויות לדעתי , שעשה סארטר הייתה בין היהודי האותנטי ליהודי הבלתי אותנטי . האותנטיות היהודית , אליבא דסארטר בספרו , הייתה למעשה אך ורק עמדה יהודית כלפי גורם שלילי , גורם האנטישמיות . אחת האפשרויות ליהדות אותנטית לדעתו היא הציונות . יש אכן לשאול ולבקר את סארטר בנקודה זו : האין האותנטיות היהודית כרוכה גם בתכנים חיוביים , בזיקת היהודים להיסטוריה שלהם , למורשתם , לעברם ולעתידם ? האין לסולדריות שלהם גם מקורות חיוביים שאינם כרוכים בהתקפה עליהם ? סארטר לא הכיר , בעת כתיבת הספר , יהודים אותנטיים החיים את יהדותם במובנה החיובי . רק בסוף ימיו , כשהוא כבר עיוור כמעט לגמרי זכה , לדבריו , להיפגש עם צעירים יהודיים , ברובם בני הדור המהפכני של , ' 68 שחיפשו בשנות ה 70 את יהדותם . ביניהם הייתה גם בתו המאומצת , יהודייה ממוצא
|
|