|
|
עמוד:13
בפניהם מציעים אלה לאלה נימוקים בני הגנה על בסיס מוסרי לחוקים המחייבים אותם הדדית - כל זאת במסגרת תהליך מתמשך של צידוק הדדי . במידה שדמוקרטיה אינה שקולה , היא נוהגת בבני אדם כאילו היו אובייקטים לתחיקה , נתינים סבילים שיש למשול בהם , ולא אזרחים הנוטלים חלק בממשל באמצעות קבלה או דחייה של הנימוקים שהם עצמם ונציגיהם האחראים בפניהם מציעים לחוקים ולסוגי המדיניות המחייבים אותם הדדית . דמוקרטיה שקולה מדגישה את חשיבותו של חינוך הנתמך ציבורית , חינוך המפתח את יכולת ההידברות בקרב ילדים כאזרחים חופשיים ושווים לעתיד . הדרך המוצדקת ביותר לקבלת החלטות מחייבות הדדית בדמוקרטיה ייצוגית - כולל החלטות שלא לדון בכמה נושאים - היא על ידי קבלת החלטות שקולה , כאשר מקבלי החלטות אחראים בפני האזרחים המושפעים ישירות מהחלטותיהם . קבלת החלטות שקולה ואחריות ציבורית מניחות ציבור אזרחים שחינוכם הכשיר אותם לשקול ולדון , ולהעריך את תוצאות השיקולים של נציגיהם . שאיפתו הראשונה במעלה של חינוך חובה ציבורי היא לפיכך טיפוח כישורים וסגולות של שיקול דעת . מדוע עלינו לראות בשיקול הרעת שאיפה ראשונה במעלה , אפילו בעבור החינוך הציבורי , כאשר סיכוייהם של רוב האזרחים בימינו לחיות חיים טובים דורשים כישורים בסיסיים רבים יותר , וסגולות כגון שליטה במספרים , ידיעת קרוא וכתוב , ואי אלימות ? יכולת לשיקול אינה כישור יחיד או סגולה יחידה . היא כרוכה בכישורי קרוא וכתוב , בשליטה במספרים ובחשיבה ביקורתית , במו גם בידע הקשרי , בהבנה ובכיבוד השקפותיהם של אחרים . הסגולות הנכרכות ביכולת השיקול כוללות אמירת אמת , אי אלימות , שיפוט מעשי , יושרה אזרחית ואצילות נפש . על ידי טיפוח של כישורי שיקול אלה ואחרים , חברה דמוקרטית מסייעת להבטיח מתן הזדמנות בסיסית לכל יחיד כמו גם את יכולתם הקולקטיבית של כלל היחידים לבקש צדק . הנכונות לשקול ולדון בעניינים המחייבים את הכלל מבחינה בין אזרחים דמוקרטיים לבין אזרחים אנוכיים שכל שאיפתם היא קידום ענייניהם הפרטיים , ולבין אזרחים צייתנים , שהופכים עצמם לנתינים סבילים בהימנעם מוויכוח מתוך כבוד לסמכות פוליטית . סביר הרבה יותר להניח שאזרחים דמוקרטיים המפעילים יחד את שכלם בביקוש אחר החלטות הניתנות לצידוק הררי ישרתו
|
|