|
|
עמוד:ט
בישראל : היהדות השבטית קהילתית , המגדירה את עצמה במונחים לאומיים ( או דתיים לאומיים , ( והיהדות האוניברסלית , השואפת ל"תיקון" כלל עולמי . סוג האוניברסליזם היהודי שוולצר משחזר ממקטעים מקראיים אינו משקף בהכרח את המתח שבין חילוניות לדתיות - אף שוולצר מגדיר את עצמו כיהודי חילוני הרואה ביהדות תרבות פרשנית - שכן סוג האוניברסליזם שהוא מנסח כאן , מעצם הגדרתו , שולל את כפייתה של דרך חיים אחת על אחרות . ברמה העקרונית , עמדתו אינה שוללת העדפת סמכות אלוהית על פני סמכות ארצית , קרי , משפטית חוקתית או עממית . במובן זה , סוג אוניברסליזם זה מתגבר על הפיצול הדיכוטומי בחברה הישראלית בין היהדות החילונית ליהדות הדתית , ועל כן , באפשרותו להעשיר את הדיון הציבורי בישראל בשאלות של זהות , ואולי להפיג מעט את המתחים הנובעים ממשבר הזהות המלווה את תפיסת הזהות והעצמיות היהודית מראשית ימיה של התנועה הציונית . וולצר נשא את הרצאותיו באוקספורד חודשים ספורים לפני מהפכת הקטיפה בפראג ונפילתה של חומת ברלין - שני אירועים דרמטיים שניתן לחוש בהתרחשותם הקרבה לכל אורך הטקסט . "השנה המופלאה , " כך כינה וולצר את שנת 1989 מאוחר יותר . אירועי התקופה הפיחו בו תקווה להתגשמותה של חלופה אוניברםליסטית - "דרך שלישית" לקפיטליזם ולקומוניזם ; היינו , ליברליזם פלורליסטי הנאמן לערכים סוציאל דמוקרטיים אוניברסליים ויחד עם זאת מעוצב בהתאם למאפיינים לאומיים תרבותיים פרטיקולריים . מראות רבבות המפגינים הנושאים לפידים ושלטים בשם האמת והצדק גילמו בעבור וולצר כמיהה אנושית אוניברסלית לחירות - החופש משעבוד , מדיכוי , מכפייה , מהשפלה
|
|