|
|
עמוד:יב
הנאציזם אלא היפוכן" ( עמ' . ( 124-123 דברים אלו , שנכתבו בשנות השישים של המאה העשרים , מתייחסים לחלוקתה של גרמניה הגדולה לשתי מדינות . טיעונים מסוג זה יכולים לעורר ספקנות בעת הנוכחית , כשגרמניה מאוחדת שוב , אך כוחם אינו בטל . גרמניה המאוחדת שונה לחלוטין מחלום "הרייר בן אלף השנים . " זוהי מדינה דמוקרטית רב גזעית שחלק עצום מהכנסותיה מוקדש לקיומו של האיחוד האירופי , המתנהל בדרכים הפוכות לאלה שניסה השלטון הנאצי להנהיג באירופה . אמונה דומה מנחה את השקפתו של ברקוביץ לגבי ההיסטוריה של עם ישראל . הקמת המדינה היהודית לאחר השואה היא מבחינתו יד ההשגחה העליונה ; אי אפשר להסביר אחרת את תקומתו של עם ישראל מתור גיא ההריגה , תוך זמן כה קצר ובעוז רוח שאין לו אח ורע . כינונה של מדינת ישראל בשנים שבהן היה עם ישראל שרוי באפס תקווה לאחר ההשמדה הנוראה היא שהצילה את העם כולו והעניקה לו פתח תקווה לעתיד . יש לעמוד על כך שתפיסתו הלאומית של ברקוביץ קשורה קשר בל יינתק בתפיסתו האוניברסלית . למין האנושי כולו יש כיום ייעוד משותף "לעשות את הרוח לכוח הפועל המעצב את ההיסטוריה" ( עמ ' . ( 132 שליחותם של העם היהודי ושל מדינת ישראל היא לסייע לתרבות האנושית , הסובלת מהידלדלות הרוח שלאחר השואה , לחולל את תחייתו הרוחנית של האדם . את פרקו החמישי של ספרו זה חותם ברקוביץ במילים הבאות , שמן הראוי כי תעוררנה בנו מחשבות נוקבות : "ריבונות מדינית היא רק המסגרת המאפשרת לעם הזה , בעל המעמד ההיסטורי היוצא דופן , לנהל את חייו לאור חזונו שלו וליצור תרבות שמשאביה העיקריים יכולים להיות משאבים רוחניים בלבד " ( עמ' . ( 134 תל אביב כסלו התשס " ו / דצמבר 2005
|
|