|
|
עמוד:יג
אין לפרש את המילה "תרגום" בהקשר זה במובנה הצר ( תרגום מאנגלית לעברית , למשל . ( תכליתו של תרגום בין תרבותי היא גישור על אי הבנה או מחלוקת הנובעות מפערים בתפיסות העולם בין קהילות שונות או בין זמנים שונים . לצורר כך נזקק תרגום זה לשינוי מובנו המקורי של המושג המתורגם , כדי להתאים בינו ובין מערכת הערכים שאליה הוא מתורגם . לדוגמה , משמעותו הדתית של המונח המסורתי "תפילה" עוברת תרגום בץ תרבותי כאשר היא מוסברת בשפת התרבות העכשווית כ"התבוננות האדם בעצמו , " או כ"הבעה שירית של אידיאלים ותקוות . " שאלת תרגום המסורת אינה חדשה . כל התפתחות תרבותית , וכל פגישה בין שתי תרבויות שהתרחשה כדיאלוג , נדרשו לשאלה זו . ברם נראה כי בעידן המודרני הוחרפה השאלה . בשפת היום יום אנו משתמשים במילה ' מודרני ' במשמעות 'עכשווי ' או כדי לציין חידוש ושינוי , אולם דומה כי המודרנה הביאה עמה גם שורה חדשה של ערכים שיסודם במהפכה תודעתית . אבי שגיא מסביר כי האדם המודרני "מבין ומפרש את עצמו מחדש , " עד כדי מהפכה של ממש בשלושת מוקדיה של החשיבה המערבית : האל - לדידה של התודעה המודרנית , אלוהים מת . אחר תהליך ארוך של טרנסצנדנציה , שהחל בימי הביניים , הלך אלוהים והובדל מן העולם עד שחדל להיות רלוונטי . אין כאן עוד ויכוח על קיומו של אלוהים . מבחינת האדם המודרני , אף אם אלוהים "קיים , " הוא אינו רלוונטי . העולם - באין אלוהים חולן העולם . האימננטיות האנושית מילאה עולם ומלואו , והמדע והתרבות זכו למעמר עליון ומוחלט . האדם - הוא הופקר לעצמו ונותר לבדו , ובזאת נידון לחיי בדידות , אימה , ניכור ואבסורד ( שבאו לידי ביטוי גם במישור החברתי והכלכלי . ( אין פלא אפוא כי שאלת התרגום המסורתי מודרני עלתה בעולם היהודי במלוא חריפותה . נפילת חומות הגטו והופעת האמנציפציה הגבירו את הצורך בתרגום ותרמו אף הן לחידוד השאלה . אך מלבד ההיבטים החברתיים של השינוי , התרחשה כאן גם התנגשות חזיתית חריפה בין תכנים מנוגדים וערכים סותרים . ואכן , יהודים רבים , יוצרי תרבות והוגי דעות , נדרשו לשאלת תרגומה של המסורת היהודית לשפה מודרנית ( ולאחרונה , אף לשפה פוסט מודרנית . ( לעתים אף עמדה שאלה זו ביסוד יצירתם והגותם . הגות זו פתחה תחום רב משמעות ומרתק בפני לומדי הפילוסופיה היהודית וחוקריה , ושאלת תרגומה של המסורת היהודית לשפה מודרנית נבחנה בהגותם של הוגים רבים .
|
|