פתח דבר

עמוד:ט

5 ואליהן צירפנו את כל ה'תשובווד העוסקות בעניני אמונות ודעות , או הנוגעות לידיעות ביוגרפיות ספרותיות , מילים אחדות יש לייחד לסוג מסוים של כתבים שנכללו במהדורתנו , למרות שלא נכתבו כאיגרות בעלות הפניה אל מען ידוע . הכוונה בעיקר לשתים מן האיגרות הגדולות : איגרת השמד ומאמר תחיית המתים . הטעם להכללתן הוא , משום שמוכח מתוכן כי אכן נכתבו בתשובות לשאלות אשר ניסרו בחללו של ציבור מסוים , והרמב"ם כתבן על מנת שיופצו ויפורסמו בקרב ציבור זה . מבחינה זאת הריהן , איפוא , 'איגרות' אל קהל רחב , כדוגמת איגרת תימן , שהופנתה בפירוש אל מקבל מסוים על מנת שיפיצנה בקהילות תימן . מכאן ואילך נכנה בשם 'איגרות' סתם - את כל החומר הנכלל במהדורתנו . הקפדנו לקבוע בגוף המהדורה רק את האיגרות שייחוסן לרמב"ם מוכח ללא ספק , על פי הוכחות פנימיות וחיצוניות , כמפורט במבוא לכל איגרת . איגרות מסופקות הובאו בנספח א , ' ואילו איגרות שבוודאי אינן של הרמב"ם , ויוחםו לו בשוגג או במזיד - לא הכנסנו כלל למהדורתנו , אלא רק דנו בהן בנספח ב . ' האיגרות סודרו , בעיקרו של דבר , בסדר כרונולוגי , וחולקו לארבע חטיבות : חטיבה א - האיגרות משנות דתתקכ"ה-דתתקמ"ה בערך , שאופיין מגוון : ציבוריות , פרטיות , ואישיות משפחתיות , ויעדיהן : צפוךמערב אפריקה , מצרים וארץ ישראל . רובן הגדול נכתבו בערבית , ומיעוטן בעברית . חטיבה ב - האיגרות לתלמיד החשוב ר' יוסף בר' יהודה והקשורות אליהן , רובן משנות דתתקמ"ה-דתתקנ"ב , לארם צובה ולבבל . כולן בערבית . חטיבה ג - האיגרות לחכמי פרובינציה ( פרובנס ) והקשורות אליהן , רובן משנות דתתק"נ-דתתק"ם . רובן ככולן בעברית . חטיבה ד - רוב ה'תשובות' הכלולות במהדורתנו . רובן חסרות תאריך ומען ( חלקן בוודאי מן התקופות של החטיבות הקודמות , ( ונכתבו בערבית . ג . לשון האיגרות רוב איגרות הרמב"ם נכתבו , כאמור , בערבית ( אך באותיות עבריות , . 9 הקפדנו להבחין בין תשובות בעניני אמונות ודעות , שאותן כאמור הכנסנו למהדורתנו , לבין תשובות הלכתיות בעלות מה שמכונה "היבטים מוסריים / ' שאותן לא הכנסנו , וזאת משתי סיבות : א . לפחות כל התשובות בענינים שבין אדם לחבירו - שהן רוב תשובות הרמב"ם - הן בעלות היבטים מוסריים , גם במובן המצומצם של המושג הזה . ב . כל ההלכה כולה היא ביטוי של מוסר התורה , במובנו הרחב של המושג , ואין להפריד . . 10 גם מאמר תחיית המתים נשלח על ידי הרמב"ם אל תלמידו - בכתב ידו - על מנת שיראנו לאחרים , כדלהלן שעג , 9 ( ועי גם עמי רמז ח , והערה 7 שם , ( ומן הסתם הוא הדין לאיגרת השמד . לעומת זאת , חיבור קצר כ'מילות ההיגיון , ' אף על פי שיש בראשו מעין הפניה אישית , אמיתית או ספרותית , אינו אלא חיבור מקצועי עצמאי , ואין מקומו במהדורתנו .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא