|
|
עמוד:10
לחוטא השב מחטאו . קולו של כהן יישמע במפורש בספר זה רק לעתים נדירות . רוחו שורה על רבים מאוד מהדיונים הנערכים בו . בעשרות השנים האחרונות אני לומד מהגותו ומפרשנותו של מורי ורבי אליעזר שביד . צעדתי בעקבותיו ונגדו כסטודנט צעיר , כתבתי תחת הדרכתו את המרכזיות שבעבודותיי האקדמיות , ומתוך הדיאלוג עמו אני מפתח את דרכי האינטלקטואלית , הרוחנית והחברתית . למדתי מחינוכו העצמי , מאורח התפתחותו , מהאופן שחצב בסלע עד דם - ויהי אור . שביד , תלמידם של חיים נחמן ביאליק ואהרן דוד גוררון , של הרמן כהן רמרטין ברבר , מבקש לשלב ממרי חיים חילוניים ודתיים . הוא מתבונן בעמקות במאמץ האדירים לעצב תרבות יהודית ועברית מודרנית על ברכי המסורת היהודית מזה וקורא לשאוב תמיד מאוצרות הרוח של התרבויות המודרניות הסובבות מזה . בין מוקדי שיחי עם ההגות היהודית המודרנית מצויה שורה של משניות נוספות , מתנגשות לא פעם . כזאת היא למשל משנתו של נחמן קרוכמל , רנ"ק , שביקש להניח תשתית לתחייה יהודית מודרנית שתשלב עומק אמונה עם ביקורתיות ופיקחון עיניים . כזה הוא גם מרדכי מנחם קפלן , שהעז לפרק את המבנה היהודי לאבני הבניין שלו , לבחון אותן אחת לאחת , ולהציע אורח חדש לייצובו של בניין אמונה ומצווה יהודי . בשני אלה אני מוצא עוצמת אמונה ובהירות מחשבתית , התמודדות רעננה וזהירות אינטלקטואלית . מבין ההוגים הרבים שיוזכרו בספר זה אציין את אישיותו וכתיבתו יוצאות הדופן של ישעיהו ליבוביץ , שהציב אתגרים מחודדים ובלתי שגרתיים בכל תחומי כתיבתו . על פי רוב יובאו עמדותיו לשם מיקוד הוויכוח מתוך הסתייגות מקביעותיו הנחרצות . בעמידה מולן יש בעיניי תרומה רבה להבהרת המחשבה ולנקיות הדעת . המקרא הוא ספר היסוד של התמודדותי הרוחנית והיהודית . בהמשך הדברים אדון בקריאתי אותו . כאן אומר שביחסי אליו אני מתייצב בבירור כיהודי מודרני . אינני יהודי מסורתי טרום מודרני שספרות חז"ל היא עיקר לו . גם שותפותי במגמות הפוסט מודרניסטיות היא חלקית , מהוססת וביקורתית . אני שותף לחבריי ולחברותיי ששבו לקרוא בספרות חז"ל ולראות בה נדבך מרכזי בספרייה היהודית , אך המקרא היה ונשאר לדידי אבן הפינה של הספרייה היהודית . בכך אני
|
|