|
|
עמוד:12
שר מתוך התפעלות הנפש את התפילות שידע מבית הוריו . היה לו קול טנור צלול והוא שר במנגינות של חסידות צאנז . כך נהג גם על שולחן המשפחה בסעודת ליל שבת . נוסף על הביקור בבית הכנסת בליל יום הכיפורים , נהג לקחת את ילדיו לבית הכנסת התימני , שעמד בקרבת שכונת מאה שערים , בשחרית של יום "שמחת תורה . " הוא חגג ביום הזה את יום הולדתו והיה מרבה בשמחה , בשירה ובריקודים עם התורה . זאת היתה , אפוא , פגישתי הראשונה עם עולם התפילה . הרגשתי את השמחה שתפילה משפיעה על אלה היודעים את סודה , אבל את הסוד לא קניתי . ראיתי יהודים בתפילתם והתרשמתי , אבל לא התפללתי בעצמי . לא העזתי . המחיצה שעליה דיברה אמי הרתיעה גם אותי ונשארתי תוהה על הסף , נמשך ונכזב בעת ובעונה אחת . לימים , כאשר הוצאתי לאור עם אחי את כתבי אבי ( המשורר , המספר והמתרגם צבי ישראל שביד , ( גיליתי את הדרך שבה התפלל את תפילות היחיד חדורות האמונה שלו בינו ובין עצמו ממש , כאשר כתב את שיריו . אביא בזה כציון דרך אחת מתפילותיו , שהיא בעיני היפה והעמוקה מכולן , ושגילתה לי את עומק אמונתו ואת כשרון התפילה שלו . תפילתו נראית לי דוגמה מעולה של תפילת יחיד , יחיד שמעגלותיו נעות מבית הכנסת החוצה בגלל אורחות חייו המפולשים לחולין , ולכן עיקר תפילתו מכוונת להיוושע מן החולין שהוא שוקע בו על כורחו , כדי שיוכל לחזור להתפלל מתוך שהוא מרגיש את קרבת אלוהיו . זוהי תפילה מיוחדת במינה . היא כתובה בסגנון של מזמור תהלים אבל הבקשה המובעת בה עשויה להפתיע גם את המתפלל הדתי וגם את הלא מתפלל החילוני , המאמין שהתפילה נועדה לבקש בקשות מכוונות להצלה מצרות ולחיי אושר . מבוקשו האמיתי הוא לזכות שוב בחוויית הקרבה לאלוהיו , ולצורכה הוא מוכן לבקש מאלוהיו את העונש המטהר שיצרוף את נפשו :
|
|