מבוא

עמוד:13

שקודמה על ידי פלגים מסוימים של האינטליגנציה היהודית , שהם עצמם הינם תוצר של המודרניזציה . התהוות הציונות נתפסת כהתקדמות לאורך ציר זמן אנכי מן האתניות אל הלאומיות המסויגת , שניתן לכנותה בשם לאומיות תרבותית , ומשם ללאומיות המובהקת החותרת להשגת חפיפה אופטימלית בין הקבוצה האתנית והמדינה הריבונית . הסתכלות באותה תופעה מפרספקטיבה אופקית תורמת להבנת הציונות כתופעה הכוללת בתוכה בעת ובעונה אחת גם נימות של תודעה אתנית וגם של לאומיות מובהקת . יתר על כן , גילויי הציונות כיום בקרב יהודי התפוצות ממשיכים להיות מה שהיו מאז ומתמיד בארצות העולם החדש - ביטוי של תודעה אתנית יותר מאשר גילוי ממשי של לאומיות . נקודת ראות מקבילה מציע יהודה ריינהרץ , אשר מתחקה אחר שורשי הפוליטיזציה של הציונות . הוא מסביר את התגבשותה של האידיאולוגיה הלאומית כתוצאה מן העימות בין המשגות יריבות של השאלה היהודית במאה ה . 19 גישות מנוגדות לסוגיות מסוימות , כגון אמנציפציה והגירה , התגבשו לאידיאולוגיות מתחרות , כאשר לצורך הויכוח נדרשו עמדות אלו להגדרה במונחים של עיקרון כללי , יותר מאשר כנושאים נפרדים להתדיינות . כאשר נתחמו גבולות ההבחנה האידיאולוגית בין עמדותיהם המגובשות של הציונות מחד ושל מתנגדיה מאידך , החלה להתפתח הפרדה מדינית פנימית בתוך הציונות עצמה . דבר זה יצר קשת של סיעות אידיאולוגיות , וכל אחת מהן התמסרה למטרה לאומית מסוימת , שלה ייחסה את החשיבות הגדולה ביותר . הזירה העיקרית להתפתחויות הללו היתה מזרח אירופה , אולם ריינהרץ מתחקה אחר שורשים שונים של תמיכה בציונות גם אצל יהודי המערב . אחד מהם הוא מסורת התמיכה ביישוב בארץ הקודש . גורם נוסף אשר הכשיר את הקרקע להפיכתם של חלק מיהודי המערב לציונים היה הסגנון האםרטיבי , שאותו נקטו לשם הגנה על הזכויות והאינטרסים של היהודים ושבמהלך המאה ה 19 נמצא לו יותר ויותר ביטוי . גם כי " ח ( שנוסדה ב ( 1860 וגם הצנטרלפריין ( Centralverein ) ( שנוסד ב ( 1893 הוקמו על ידי דור של ליברלים יהודים שגילו ביטחון עצמי ונכונות ללחום באנטישמיות . ריינהרץ מציין שלאיסטרטגיה האקטיביסטית שלהם היה הרבה מן המשותף עם זאת של הציונות , כפי שהתפתחה לאחר מכן . למרות שאותם ליברלים מערביים אשר התקרבו לציונים המשיכו לטעון כי ארצותיהם , לרבות גרמניה , הינן יוצאות דופן , היה מקובל עליהם לראות במצבם של יהודי מזרח אירופה מקרה לדוגמא , שממנו ניתן ללמוד על מצבם של כלל היהודים . אולם רוב היהודים הליברליים שבמערב עדיין ראו בציונות לאומיות חילונית מפורשת , המאיימת ישירות על תוכניתם להשתלב במדינותיהם . הפוליטיזציה הפנימית של הציונות החלה עם המחלוקת בשאלת התרבות , אשר

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי

מכון טאובר, אוניברסיטת ברנדייס, בוסטון


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר