|
|
עמוד:11
שני המאמרים האלה גם מדגימים את שני הכיוונים בהם יכול וצריך להתקדם חקר אנשי העסקים היהודים . נוכדו מיעוט הגיבורים והמנהיגים המדיניים והצבאיים , רב בהיסטוריה של עם ישראל העניין והעיסוק בענקי הרוח , מחד גיסא , וכמנהיגים וב"גיבורים" בכלכלה ובעסקים , מאידך גיסא . גם בכיוון מסורתי זה של חקר אילי ההון וענקי העסקים , או בחקר העילית הכלכלית כקבוצה , נוסח הרצאתו של ו"ד רובינשטיין , עדיין רבה המלאכה ; זאת בפרט כאשר מתגלים או נפתחים מקורות ארכיוניים נוספים ( כגון ארכיון רוטשילד בלונדון , ששימש את צ'פמן או ארכיון רוטשילד בפריס , שנזקק לו גם עמיתנו הישראלי מיכאל גרץ . ( אך מבטיח יותר , אף כי קשה הרבה יותר מבחינת המקורות המצויים , הוא המחקר בשיטות חדישות של ה"עמך / ' הוא הציבור הגדול של אנשי עסקים יהודים קטנים ובינוניים , אשר היוו את רוב רובה של כל קהילה בתפוצות . הרי עניינה העיקרי של ההיסטוריה הכלכלית ( והחברתית ) הוא אותו "האיש הקטן , " אשר פועלו מצטרף עם זה של המוני עמיתיו להוויה החברתית ולהתפתחויותיה . ודווקא למחקר בכיוון זה חשובה העזרה הבאה מצד מדעי החברה החדישים , כפי שמדגים ( נוסף על קאהן הנזכר לעיל ) מאמרו של אברהם ברקאי על התמורות בכלכלת יהודי גרמניה בתקופת התיעוש . מבין כיווניו החדשים של חקר ההיסטוריה בזמננו כבר הוזכר המחקר ההשוואתי , ולנו חשוב להזכיר גם את חקר המיעוטים כנושא ייחודי . בשני סוגי המחקר הללו עדיין רבה המלאכה ורבות האפשרויות המבטיחות עבור החוקר בהיסטוריה כלכלית יהודית . בניתוח כלכלת היהודים כסוג של כלכלת מיעוט פרץ םיימון קוזנץ את הדרך מבחינה מתודולוגית ; אך עבודת המחקר ברובה עוד לפנינו , ובכללה ההשוואות עם מיעוטים אחרים , הן באירופה והן ביבשות האחרות . במחקר ההשוואתי אין מחסור בנושאים מרתקים , גם מבלי לחרוג מתחום ההיסטוריה של עם ישראל עצמו , כגון שאלת ההשוואה בין יהודי חצר בגרמניה ובמרוקו , או ההשוואה בין יהודי גרמניה ויהודי אוסטריה ההבםבורגית בתקופת התיעוש . המחסור הוא , לפי שעה , בחוקרים שיתמודדו עם נושאים מסוג זה . ואם ברצוי אנו עוסקים , מן הראוי להדגיש שגם בהעדר ריבונות מדינית כללו חיי הכלכלה היהודיים סוגים של כלכלה ציבורית , של תקציבים ומימון ציבוריים , החל במסגרת הקהילתית ועד לארגוני צדקה וסיוע עולמיים ולקרנותיה של ההסתדרות הציונית העולמית . נראה שמצויים מקורות רבים לחקר הנושאים הללו , והיסטוריון אשר יטרח להכשיר עצמו מעט בדרכיה ובכליה של תורת הכלכלה , ויעז להתמודד עם סוגיה מתחום זה , שכר רב צפוי לעמלו ( בוודאי גם בעולם הזה . ( כיוון אחד מרבים לעיסוק בכלכלה הציבורית היהודית - במקרה זה בגישה סוציולוגית יותר מכלכלית - מודגם על ידי מאמרו של אהרן בורנשטיין על עניים וצדקה מאורגנת בגרמניה של שלהי המאה הי"ט . ברם , במקום להפליג בפרוט הרצוי מוטב לברך על המצוי . בכל המאמרים שבקובץ ,
|
|