|
|
עמוד:13
הפליום החוזר דוגמה אחרת הקשורה לביגוד היא במשנה נדה ח א , וז"ל : הרואה כתם על בשרה , כנגד בית התורפה , טמאה ; ושלא כנגד בית התורפה , טהורה ... ראתה על חלוקה , מן החגור ולמטה , טמאה ; מן החגור ולמעלה , טהורה . ראתה על בית יד של חלוק , אם מגיע כנגר בית התרופה , טמאה ; ואם לאו , טהורה . היתה פושטתו ומתכסה בו בלילה , כל מקום שנמצא בו כתם טמאה , מפני שהוא חוזר . ובן בפליום . 13 לאמיתו של דבר , הנחת רש '' י שהרבנים והחכמים לא לבשו מכנסיים , אינה נראית נכונה , וראה לדוגמה , שבת קיח ע"א בעניין גלימת ר' יוסי , "חלוק של תלמיד חכם , " ב"ב נז ע"ב וכוי . עם זאת , כנראה שמכנסיים לא היו לבוש כל כך מוכר . ראה ש' קראוס , קדמוניות התלמוד , 2 / 2 תל אביב , 1945 עמ' ; 216 בעניין "אבנטים" ( חגורות , ( ראה עמ' , 227-217 ולעניין תחתונים , עמ' . 215-200 לסקירה מלאה של האבנט , ה"גארטל , " יש להוסיף את ההיבט ההלכתי של " הכון ; " ראה שבת י ע"א , שו"ע או"ח סימן צא , סעיף ב , ובירור הנושא בספרו של י' לוי , מנהג ישראל תורה , כרך א , ניו יורק , 1990 עמ' 143-141 ומש"כ במנהגי ישראל ח"ז , ירושלים תשס"ג , פרק ז , עמ' צד קז . ומעניין לעניין , ראה שו"ע או"ח כ א ( על פי דפ"ר : ( לא ילבש מיושב , אלא יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב ונמצא כשיקום שהוא מכוסה . ובמג"א שם : "מיושב ; דמיד כשישב עצמו הוא מגולה ( כך . (!! ואמרינן בגמרא ( ב"ב נז ע"ב : ( חלוק של תלמיד חכם כל שאין בשרו נראים מתחתיו טפח . והאידנא לא נזהרים בזה , ואפשר משום שהולכין הכל בבתי שוקים ואין בשרו נראית . " ובהגהות רעק"א שאין חלוקו נראה מתחתיו טפח כצ"ל . ועיין נושאי כלים שם . וראה במבוא לשו"ע , הוצאת מכון ירושלים , ירושלים תשנ"ר , עמי 21 ומשנה ברורה שם . ועור בענייני בגדים , ראה בספרו של רי"ח סופר , כרם יעקב , ירושלים תשמ"ט , עמ' קמב קמג ; ערוך השלחן או"ח תקן אות יא . 14 דוגמה זו פורסמה לראשונה בספרי תרבות חומרית בארץ ישראל בימי התלמוד , ח"א , ירושלים תשנ"ד , עמ' , 140-132 אלא ששם הדיון הוא יותר מהצד הריאלי מאשר מן הצד ההלכתי . במסכת ברכות כד ע"ב מתייחסות לאנשים שלובשים חלוקים פתוחים ולא לאלו שלובשים מכנסיים . בכל מקרה , יש משמעות לעובדה שרש"י ( או תלמידיו ) חשבו כנראה , שהשאלה אם התנאים לבשו מכנסיים או לא , היא חלק מהטיעון ההלכתי , ושלתפיסתם את הריאליה התלמודית היתה השפעה על סגנון תפילתם ואולי גם על תפילתנו אנו , כיום . אם כן , לפעמים ידיעה של חיי היום יום בזמן התלמוד עשויה לתרום תרומה מכרעת להבנת המקור התלמודי ולקביעת ההלכה המסתעפת ממנו .
|
|