|
|
עמוד:8
ככל האדם ; ' אולם כדי שיוכל להשתמש בזכותו זו למעמד של שוויון , עליו לפרוק את העול המעיק של מורשתו ההיסטורית , ולפחות להשתחרר מן היסודות הפוליטיים והחברתיים של אותה מורשת , אשר הפכו את היהודים לחברה בדלנית , כעין 'מדינה בתוך מדינה . ' המהפכה הצרפתית אמנם העניקה שוויון זכויות אזרחי ליהודים , אבל תביעותיה מהם נשארו בגדר משאלה . נפוליאון הגדיר תביעות אלה בדרך של תחיקה מיוחדת , שבה הגיע לידי ? ביטוי גם פן שני שבמשטרו , בכל הנוגע ליחסים בין הכנסיה לבין המדינה 1 להלכה , מתן אוטונומיה לכנסיה , ולמעשה כפיפתה לשלטון המדינה . החברה היהודית החלה בתהליך הסתגלותה לתנאי החברה והמ דינה המודרנית עוד לפני תקופת נפוליאון ; אלא שעד לתקופה זו היה התהליך חסר את יסוד הדחיפות ואת הרקע החברתי הרחב . שאלות ההסתגלות החברתית והאידיאית של היהודים היו עניין לחיפושיהם של יחידים או לדיוניהם של חוגים מצומצמים וסגורים . רוב הדיונים הללו —גם בין יהודים לבין עצמם וגם בין יהודים לנכרים — נתקיימו בלשונות החברה הנוצרית ולפי מושגיה . נפוליאון העמיד את תביעת ההסתגלות בצורה חריפה ובנוסח משפטי מדויק , ותבע תשובה חד משמעית שתחייב את הציבור היהודי כולו . בפעם הראשונה נתבעו אפוא המשכילים היהודיים להביא בפני הציבור היהודי הרחב עניין זה , שהיה קודם לכן נתון לחיפושי יחידים ולדיוני חוגים מצומצמים . כתוצאה מכך נתחברו אותן תעודות פר 1 גראמאטיות , המובאות להלן , שבהן פנו ראשי הציבור היהודי ודבריו אל הציבור היהודי בכללותו . מחברי התעודות נזקקו לשם ניסוחן גם ללשון העברית , כדי לשוות להן ערך כולל ומחייב . התעודות העבריות הפכו אפוא למעין כתבי יסוד בבעיית ההשתלבות בחברה המקיפה , כפי שהיא מוצגת בפני הציבור כולו ובשם הציבור כולו . ניסוחן של תעודות אלה הוא ניסוח של פשרה , שכן היה צורך להתאים את התביעה החדשה אל המגמות השונות שנסתמנו בקרב יהודי אירופה ואל האופי השונה של כל אחד מן הקיבוצים היהודיים במערב אירופה ובמרכזה . הנאמנים למסורת ולהלכה חיפשו נוסחאות של התאמה לתביעות הזמן . הראדיקאלים , שדיבורם היה חופשי למדי בפרסומיהם הפובליציסטיים הלועזיים , מיתנו את דעו
|
|