|
|
עמוד:10
של השירה העברית בספרד המוסלימית ; הוא ארך כמאה וחמישים שנה והעלה עשרות יוצרים חשובים' וביניהם את ארבעת הגדולים : שמואל הנגיד , שלמה אבן גבירול , משה אבךעזרא ויהודה הלוי . באמצעה של המאה השתים עשרה' אחר חורבן קהילות אנדאלוסיה בידי ה'מואחדים / עברה השירה העברית לספרד הנוצרית' אשר תחומה הלך והתפשט דרומה בעקבות הךיקונקיסטה , ושם נתקיימה עד סוף מאה ט"ו סמוך לגירוש היהודים מספרד . אבל תקופה זו שלאחר הקלאסית נבדלת מתור הזהב הן ברמתה הספרותית והן באופייה הכללי . מבין משוררי תור הזהב' משה אבן עזרא הוא אולי האופייני ביותר מצד יצירותיו ועולמו הרוחני ' אם גם לא מצד תולדות חייו . פרטים רבים מחיי המשורר' שנשתכחו במשך הדורות' הועלו שוב בידי החוקרים' ובראשם חיים בראדי * . אציין כאן רק את הפרטים הביוגראפיים העיקריים' ועוד אשוב לדון בפרטים הזורעים אור על יצירתו של המשורר — ולא במקרה דווקא על קינותיו ועל שירי התלונה שלו . משה בן יעקב אבךעזרא ( ואולי הכתיב הנכון הוא.- אבךעזרה ' ( נולד בגראנאדה למשפחה עשירה ומיוחסת בין השנים 1055 ו . 1060 הוא ושלושת אחיו — יצחק הבכור' יוסף ויהודה הצעירים ממשה- היו מבני העלייה בחברה היהודית בעירם . כראוי למעמדו' זכה משה אבן עזרא להשכלה ענפה . מלבד ידיעותיו במקרא' בספרות חז"ל ובשירה העברית של קודמיו' שלט בערבית' בשירתה ובתורת השיר שלה' והיה בקי בפילוסופיה היהודית והערבית ובאותם המקורות היווניים שנתמזגו בה . בין מוריו הוא מונה את יצחק אחיו הבכור ואת יצחק אבן גיאת' ראש ישיבת לוסינה ומשורר בזכות עצמו . את נעוריו בילה משה אבן עזרא בגראנאדה עירו' בסביבה של תרבות ענפה ובחברת ידידי אמת . היתה זו תקופת רווחה ואושר ורק מאורעות מעטים העיבו עליה . 2 ראה מבואו ב'מדוברת משה בן יעקב אבן-עזרא' , 1934 nt ^ btb ^ , Selected PoemsofMosesibn Ezra ' ובן בערבים שבתב , Encyd . Judaica-1 ברך ה , עמי 351—334 ובאנציקלופדיה 'אשבול , ' ברך א , עמי . 250—243 מלבד המקורות המוזכרים שם עיין עוד : דן . שירמן , האנציקלופדיה העברית , כרך א , עמי ; 218 ' השירה העברית בספרד ובפרובאנס , ' מהדורה ראשונה , ירושלים תל אביב , 1956 כרך א , ; 367—362 י . בער , 'תולדות היהודים בספרד הנוצרית , ' מהדורה ראשונה , תל אביב , 1959 עמ' 38—36 ועמי , 478 הערה . 36 בדבר יתר פריטי הביבליוגראפיה על משה אבן עזרא ראה : מ . שטיינשניידר , eorum in Bibliothcca Bodleiana ( Berlin 1852-1860 ) Cataiogus Librorum Hebra טור ») 1814—1801 ד שנת ;( 1860 ח . בראדי Encyclopaedia judaica כרך ח , עמ' , 351—334 אנציקלופדיה 'אשבול , ' כרך א , עמי , 250—249 ובראש ביאורו לדיואן משה אבן עזרא ( ירושלים , תש"ב , ( עמי 29—17 ( עד שנת ;( 1940 ח . שירמן 'השירה העברית בספרד ובפרובאנס , ' ירושלים תל אביב תשט '' ו , מהדורה ראשונה , כרך ב , ' עמי 683 ( עד שנת ( 1956 וברשימות הביבליוגראפיות השנתיות ' ) חקר השירה והפיוט ( ' ב'קרית ספר , ' למן ברך כ '' ו ( משנת 1949 עד היום . ( את שירי משה אבן-עזרא שנדפסו משנת 1937 ואילך רשם ח . שירמן בספרו 'שירים חדשים מן הגניזה' ( ירושלים ( 1965 עמ' . 222—220 3 , באותם שירי-קודש , שהוא חותם בהט את שמו המלא , הכתיב הוא בה"א : אבן-עזרה , או : בן עזרה . בספרי העיון שלו הוא קורא לעצמו על-פי כינויו : אבו הרון' ואין מכאן ראייה . כבר מימי הביניים מקובל לכתוב את שמו 'אבן-עזרא' באל"ף , כמו שמו של אברהם אבן-עזרא ( שלא היה קרובו . (! בך נהג גם בראדי במחקריו , ולא נשנה כאן . על כתיב השם ראה גם ש . אברמסון ב'פרקימ , ' ספר השנה של מכון שוקן , א ( תשכ"ז—כ"ח , ( עמ' , 9 הערה . 2
|
|