פרק ראשון על חשיבה פילוסופית

עמוד:13

אף בדבר עשייה זו אינך יכול לתת את הדין בפני עצמך , אלא אם תשאל את השאלות הללו ותתייצב בפניהן . דיברנו על הגישה וההעזה הפילוסופית , אך לא דיברנו על תורות פילוסופיות . השקפות שונית עד -מאוד מתעטפות בשם פילוסופיה . העובדה כי השקפותיהם של הוגים כה שונים כוויטגנשטיין והיידגר נקראות שתיהן באותו שם עלולה לעורר בנו יחס של לגלוג , אירוניה , ואפילו ביטול , אבל מיד עלינו להודות , שהחיפוש אחרי יסוד היסודות משותף גם לחוגים כה שונים . * אפשרות השאלה הפילוסופית משוקעת בכול ; אפשר לשאול אותה בכל מצבי החיים , וצריך לשאול אותה איש המדע הרוצה לדעת על אושיות עיסוקו . החקירה הפילוסופית תהיה פורייה יותר , כשתשתמש במיתודה המדעית , כלומר תסתמו על ניסיון ותגדיר את מושגיה היטב . מפחידה אותנו העובדה שהוגים כה רבים , המתיימרים להיות דנים לקיומיות האדם , משתמשים במלים יותר מבמושגים , כדברי מפיסתופל : ' למה שקולט ושאין הוא קולט מלה נהדרת עומדת לשרתי מה מסוכנות מלים שאינן מוגדרות ! לפי כלל עתיק ימים נוצרת הגדרה על ידי מציאת הסוג המצומצם המשותף לעניין שאנו מבקשים להגדירו וליתר הדברים בסוגו , ועל ידי מציאת ההבדל המיוחד , הסגולי , המבדיל אותו מכל יתר הדברים . לא רבים בני האדם המודעים צורך ההגדרה , ולא רבים האנשים היודעים להגדיר . נוסף לכך יש להודות , כי הפרק על ההגדרות הוא אחד המסובכים בתורת ההיגיון . יש דברים שלא נוכל להגדירם אלא על ידי תיאור ועל ידי פירוט תיאורי של כל החלקים המהווים את היחידה הנדונה . את המושג שולחן , שהוא כה 5 ניתה , םאוסט , תרגם יעקב כהן , הוצאת שוקן , ירושלים ותל-אביב תשט-ז , עמי G . E . Moore : Principia Ethica , 1 x ^ 6 . 92-91

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא