הקדמה: מהות האחריות הציבורית לחינוך

עמוד:13

שירותי תשתית או שירותים שהם חלק מן האמנה שבין המדינה לבין האזרחים , חלק בלתי ניתן להפרדה מן הריבונות השלטונית והאחריות הציבורית . רפורמות חינוכיות מעוצבות כיום במידה רבה על ידי תהליכי גלובליזציה והשקפת עולם ניאו ליברלית וקפיטליסטית . כולן מעוגנות בראש ובראשונה בשיקולים כלכליים , ורובן מתאפיינות בצמצום ההשקעה הציבורית בחינוך ובארגון מערכות חינוך על בסיס ביזור והפרטה . הקטנת הגירעון התקציבי הציבורי והעברת משאבים ואחריות מן המגזר הציבורי למגזר הפרטי נהפכות לשיקולים המרכזיים , בעוד שיקולים ערכיים נהפכים לשוליים בלבד , במקרה הטוב . יש לציין כי בארצות רבות לא הוסבה מערכת החינוך לשוק חופשי מלא , אולם הוכנסו לתוכה מהלכי "שוק . " המונח "מעין שוק" או "שוק למחצה" ( quasi-market ) מתאר מצבים שבהם הממשלה ממשיכה להפעיל דרגות שונות של פיקוח על מערכת החינוך , וממשיכה להקצות לה משאבים ציבוריים . < Le Grand & Bartlett , 1993 ) הפרטת החינוך הציבורי יכולה להיעשות ברפורמה מקפת , דוגמת זו שהציעה ועדת דברת , או באימוץ מהלכים מגוונים בצורה בךירנית . רפורמות חינוכיות המונעות על ידי שיקולים כלכליים מתרכזות בשיפור איכות הלמידה לפי מדד ההצלחה במבחנים סטנדרטיים ולפי מידת הרלוונטיות של הידע הנרכש לעולם התעסוקה הגלובלי . הן מייצגות אפוא תפיסה כלכלית - ולא חברתית תרבותית - לגבי מהותו של החינוך האיכותי , ומגדירות את יעדיו במונחים שניתן לתרגמם להגברה של הייצור הכלכלי . הן גם נוקטות אמצעים השאולים מעולם העסקים , ולא מתחום הפדגוגיה . אלה כוללים ביזור של מערכת החינוך ומתן אוטונומיה בתהליכי קבלת ההחלטות לרשות המקומית ולבתי הספר . ( Hannaway & Camoy , 1993 ) בית הספר הציבורי שהתלמידים מופנים אליו על ידי הרשויות מוצג כמונופוליםטי , ונטען כי משום כך אין לצוות החינוכי הניעה ( מוטיווציה ) להשתפר ולהתחדש ביוזמתו . עידוד תחרות בין מוסדות חינוך ציבוריים ובינם לבין מוסדות חינוך פרטיים נתפס כגורם המקדם שיפור ללא השקעה פדגוגית ותקציבית . התחרות מתאפשרת , למשל , על ידי מתן אפשרות להורים לבחור את בית הםפר , הענקת שוברי חינוך להורים , ומתן אישור לארגונים למטרות רווח להפעיל ולהקים מוסדות חינוך . בחירת בית הםפר על ידי ההורים , במקום שיבוצם של הילדים בבתי הםפר על ידי הרשויות , יוצרת תחרות בין בתי הםפר לצורך גיוס תלמידים . ההנחה היא שבחירה תוביל לשיפור מערכת החינוך כולה , מאחר שבתי ספר כושלים - דהיינו , כאלה שלא יצליחו למשוך אליהם תלמידים - ייאלצו להיסגר . אולם מחקרים מלמדים שבחירת בית הספר על ידי ההורים והתחרות בין בתי הספר אינן משפרות את מערכת החינוך בעבור כלל התלמידים . מהלכים אופייניים של הפרטה כוללים , בראש ובראשונה , צמצום בהקצאת כספי ציבור לחינוך והטלת האחריות לגיוס כספים ממקורות לא ציבוריים על

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר