|
|
עמוד:9
הקדמה : מהות האחריות הציבורית לחינוך אורית איכילוב השנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל הוקדשו ליצירת מגזר ציבורי חזק , תוך שהמדינה מקבלת על עצמה את האחריות למגוון רחב של שירותים חברתיים , ובכלל זה לחינוך . ליצירת מרכז שלטוני בעל סמכות התלוו מאבקי כוח רבים , אולם היא הייתה מעוגנת בשיקולים אידיאולוגיים ובראייה ערכית של תפקידה של מדינת ישראל הן כלפי אזרחיה , היהודים והערבים , והן כלפי העם היהודי בתפוצות . כינון חינוך ציבורי בחוק לימוד חובה , תש"ט 1949 ( להלן : חוק לימוד חובה , ( ובחוק חינוך ממלכתי , תשי"ג 1953 ( להלן : חוק חינוך ממלכתי , ( נתפס על ידי בן גוריון כגורם חשוב לא פחות מחוק השבות בקביעת דמותה של המדינה , ובהישג שראוי לציינו ולקובעו כאחד מהמועדים והחגים הלאומיים בישראל . בשנות השמונים של המאה העשרים החל לחדור בהדרגה אתוס של שוק כלכלי והפרטה לתחום החינוך , אשר הגיע לניסוחו הברור והרהוט ביותר בהמלצותיה של ועדת דברת , שמשמעותן היא קץ החינוך הממלכתי ( איכילוב , . ( 2006 הנסיגה מן האחריות הציבורית לחינוך אינה תופעה ייחודית לישראל , אלא מייצגת תופעה רחבה יותר של שחיקה באחריותם של מוסדות השלטון להענקת שירותים חברתיים , כגון שירותי בריאות ורווחה , ושחיקה באחריותם להענקת שירותי תשתית , כגון תחבורה , חשמל ומים . סימנים מובהקים של שחיקה זו הם הקיצוץ במימון הציבורי , העברת הענקת השירות - ולעיתים גם הבעלות עליו - לשוק הפרטי , והחלת כללי התנהלות של שוק כלכלי על שירותים שהשיקול המרכזי בהענקתם היה שיקול חברתי הומניסטי . מטרת ספר זה היא לבחון בצורה ביקורתית מהלכים של הפרטה בחינוך בישראל . הספר כולל עשרה פרקים , שכל אחד מהם דן בהיבט מרכזי של הפרטת החינוך בישראל ובוחן את התוצאות החברתיות והחינוכיות של מהלכי ההפרטה . עם זאת , חרף הניסיון לפרוש יריעה רחבה , אין הספר מתיימר למצות את מכלול הסוגיות החינוכיות והחברתיות העולות מהפרטת החינוך בישראל . קודם שאעבור לסקירת פרקי הספר , אדון במאפייני החינוך הציבורי ובמהות האחריות הציבורית לחינוך , כפי שהיא מסתמנת בתיאוריה הדמוקרטית המודרנית ובמסמכים בין לאומיים , ואשרטט בקווים כלליים את דפוסי ההפרטה הנפוצים בעולם ובישראל בתחום החינוך .
|
|