|
|
עמוד:9
פתח דבר למהדורה העברית עוד בראשיתו של הפמיניזם , לכל הפחות הפמיניזם הצרפתי , היה נהוג לטעון ש"האישה היא הפרולטר של הגבר" ולאחר מכן שהיא הנכבש של הגבר . אלה התבטאויות מובנות : כדי לנסות להבין צירוף נסיבות חסר תקדים , הסתייעו במודל שכבר נוסה . השבתי לכך בבדיחות הדעת שהנכבשים לא שכבו עם כובשיהם ולא הולידו להם ילדים . הגם שהגנתי על הנשים וסיווגתי את המצב הנשי בינות למצבי הנשלטות , הצעתי לידידותיי הפמיניסטיות לחפש נוסף על כך מה ייחד את מצבן . כך גם נאלצתי להמליץ לפני מרבית המדוכאים שחלקו לי כבוד בבואם להתייעץ עמי . אנו חבים את מיזוג המושגים המופרך האחרון לאקדמאי ומזרחן צרפתי , יהודי כמובן וסטליניסט שלא השלים את כפרתו , כסטליניסטים רבים אחרים , מקסים רודינסון ( Rodinson ) שמו . בטקסט משלו , אשר פורסם בכתב העת Us Temps Modemes ( זמנים מודרניים , ( התקבל כברכה משמים בקרב אויבי ישראל ונמצא מאז בשימושם הנרחב של אמצעי התקשורת הערביים , הוא הצביע על ישראל כעל עובדה קולוניאלית . אולם , אלא אם נרחיב את גבולות ההגדרה ער כי נכלול בה כל דבר העולה על הדעת , ישראל אינה עומדת אף לא באחד מן הקריטריונים האלה : לא מדינת אם להישען עליה , לא ניצול כלכלי , לא השתלטות על נכסים , לא ניהול ישיר ולא מדיניות חוץ שהוחרמה . היהודים הישראלים אינם מנצלים את הערבים הישראלים , גם אם לא נעשה הכול למען שוויון מלא . אך אנו רחוקים מיחס קולוניאלי . ועוד פחות מכך , ישראל אינה ממלכה צלבנית , שלוחה דתית של אירופה שנועדה להיעלם בעקבות לאותה של הנצרות .
|
|