|
|
עמוד:7
הפרק הראשון יעסוק בטקסט השלם ובמבנהו על פי תורות השיח המודרניות . הפרק יציג מבני שיח שתים , אמצעי קישור ויצירת לכידות במאמר השלם , אמצעים רטוריים ודרכים למיקוד המסר והשכנוע בטקסט . הוא יעמוד , כמובן , על הפונקציות של מבנה זה או אחר , על האפקטים של בחירת אמצעי רטורי זה או אחר , על ההתאמה של המבנים השונים למטרת הכותב , לנסיבות התקשורת ולסוג הכתיבה . דברים אלה גם יאפשרו לסטודנט להתוודע אל התשתית המחקרית העומדת ברקע חקר הטקסט וגם יקנו לו כלים מעשיים להתמודד עם הטקסט , בין כמפיק טקסט ( ככותב ) ובין כמפענח טקסט ( כקורא . ( בפרק , שבו בחרנו לדון בטקסט הטיעוני ( הארגומנטטיבי , ( מצויים שלושה מוקדים בולטים : האחד עוסק ביחסים שכין חלקי הטקסט העיקריים , כלומר בין הטענה לבין דרכי ההצדקה שלה , וביניהם לבין הפתיחה והסיום ; השני עוסק ביחסים שבין הטקסט לבין הנמען , כלומר בדרכים שונות לשכנעו , דרכים המכונות " אמצעים רטוריים - / ' והשלישי קשור לאמצעים הלשוניים השונים היוצ . ריס את מארגי היחסים האלה , אמצעים אשר יפורטו בהרחבה בפרק . הפרק השני יעסוק במשפט ובמבנהו . בפרק זה העיון התחבירי במשפט שונה מן העיון התחבירי-דקדוקי המוכר לסטודנט מלימודיו הקודמים , ולפיו גרעין המשפט הוא פועל , ושאר חלקי המשפט קשורים ביחסים של תלות דקדוקית . נקודת המוצא של העיון התחבירי בפרק זה היא חשיפת היחס בין רכיבי המשפט מבחינת הפונקציה התקשורתית שלהם . עיון כזה מציג את היחס בין הרכיבים התשתיתיים , רכיבים שעליהם נאמר משהו ( נושא תוכן , תימה ) לבין רכיבים המכילים את המידע החדש , מידע שלמענו בעצם נכתב המשפט ( נשוא תוכן , רימה . ( עיקרו של הפרק יעסוק בדרכים השונות להצגת המידע החדש במשפט . דרכים אלה כוללות , בין השאר , עריכת המשפט בסדר זה או אחר ושימוש במילים ובמיליות שתפקידן במבנה במשפט להצביע על המידע החדש במשפט . התבוננות על המשפט בממד תחבירי כזה מובילה בהכרח לעיסוק במשפט כחלק ממארג טקסטואלי ונותנת בידי הסטודנט כלים להבנה טובה יותר של כוונת המוען ולהצגה טובה יותר של הדברים שאותם הוא רוצה למסור .
|
|