|
|
עמוד:280
הטעמים לעליונות התרגום מעתה חוזרת ונעורה שאלתנו : מהו הטעם לעליונות התרגום בעיני רש " י ? דומה כי שתי סיבות לדבר : א - לפי מסורת התלמוד הבבלי אונקלום חיבר את תרגומו "מפי ר ' אליעזר ור ' יהושע" ( מגילה ג ע " א , ( כלומר בחסות שני גדולי התנאים של תקופת יבנה . מסורת זו , בצירוף תפיסת רש " י שהתרגום נועד להמוני העם , קיבעה את מעמדו כפירוש העממי הקרום והמוסמך לתורה . ואכן , כבר בתקופת חו"ל התרגום נמנה עם החיבורים הקלסיים שככל הנראה ניתן לו מעמד של קבע בתכנית הלימודים של בתי המדרש , וחדר כמו כן לפרקטיקה של חיי בית הכנסת . האוניברסיטה העברית , תשם " ג , בפרק על תיבת "כי " ( עמי . ( 285-252 לדעתו , רש"י הרחיב בביאור "כי" בפירושיו לתלמוד ושוב בתשובה הנזכרת , כדי להעמיד על הקונוטציות הרבות של תיבה זו . ואולם לעניות דעתי הרחבתו יוצאת הדופן של רש " י במשמעי "כי" נובעת מטעם שונה : הואיל ובביאורה אין הוא מפרש כאונקלוס ראה רש " י לנכון לאשש את קביעותיו נגד ת '' א בביאורים מרובים . תימוכין לכך יש לראות גם בהתנצלות רש " י שבסיום התשובה : "בכל אלה לא דקדקתי מפי רבותי , כי קל מהרתי בעוניי לשמש אותם . אך נתננו לב לישב [ דברי ] חכמי ישראל , דבר על אופניו , כי ידעתים לשונם צח וערב וברור מללו . " הדעת נותנת שלא אריכות התשובה , אלא הקביעה "שאיני מפרשם כתרגומו של אונקלוס " הוא הטעם שהזקיקו להתנצל . 14 שד"ל ( ראו בנספח להערה , ( 5 עמ' , 1 כותב כך : "התרגום לא נעשה בעבור החכמים אבל בעבור ההדיוטות , " בהסתמכו על דברי רש " י "שהתרגום אינו אלא להשמיע לנשים ועמי הארץ שאינן מכירין בלשון הקודש . והתרגום הוא לעז הבבליים . ובתרגום של תורה צריכין אנו לחזור , שיהו מבינין את המצות ( מגילה כא ע " ב . " ( 15 כעדויות ספרות חז '' ל , כגון : "' למען ילמד ליראה את ה ' אלהיו ' ( דברים יז , יט ) - מלמד שהמורא מביא לידי מקרא , מקרא מביא לידי תרגום , תרגום מביא לידי משנה . משנה , מביאה לידי תלמוד , תלמוד מביא לידי מעשה , מעשה מביא לידי יראה " ( ספרי דברים פיס ' קםא , מהד ' פינקלשטין עמ ' ;( 212 "אמ י ר' לעזר בי ר ' צדוק כך היו אנשי ירושלם נוהגין נכנס לבית הכנסת לולבו בידו עמד לתרגם ולעבור לפני התיבה לולבו בידו " ( תוספתא סוכה פ"ב ה " י , מהד ' ליברמן עמ' . ( 265 וראו גם : "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח פרשה אחת בתורה שלא למדה , ולמד במקרא ותרגום מדרש הלכות ואגדות ומשלות . הכל למד " ( מסכת סופרים פט " ז ה " ו , מהד ' היגער עמ' ;( 289 כיוצא בזה על ר ' עקיבא : "' למד מקרא ותרגום מדרש הלכות [ ואגדות ] שיחין ומשלים . הכל למד" ( אבות דרבי נתן , נו"ב יב , מהד ' שכטר עמ' . ( 29 יצוין , שלדעת רש " י גם על תרגומי אונקלוס והמיוחס ליונתן חל דין המשנה "כל כתבי הקדש ... אף על פי שכתובים בכל לשון טעונים גניזה " ( שבת פט " ז מ " א ) כדין דברי תורה שבעל פה "שלא ניתנו להיכתב ; " וזאת בניגוד לרבותיו שהכוונה דווקא לתרגום ספרי כתובים : "ורבותי פירשו דהאי בכל לשון דקאמר - אכתובים קאי ולא אנביאים . ומדומה אני מפני שמצינו ביונתן בן עוזיאל שאמרו תרגום הן מפרשין כך . ואני אומר : אף בנביאים , אם אמר יונתן - לא כתבו , ולא ניתנו ליכתב " - רש '' י לשבת קטו ע " א . ואולם גירסת רש " י שבהגהות מימוניות פ '' א מהלכות תפילין הי '' ט היא "אם אמר יונתן ואונקלוס - לא כתבו , " כמובא אצל מהר " ץ חיות למגילה כא ע " ב , שהוסיף : "ראינו דאף ת '' א לא היה נכתב , רק בע " פ . וכן מוכח בירושלמי : רבי שמואל בר
|
|