|
|
עמוד:12
במפתח לספר הזה יסייע בידי המבקשים לקבל תמונה מלאה של ההקשרים הקלסיים של משנת הרמב"ם . אשר למתודולוגיה שבה בחר הרמב"ם להציע את הגותו , מתברר כי בתחומים מרכזיים ומהותיים במורה הנבוכים התרחק הרמב"ם מדרכי החשיבה המדעית האריסטוטלית וסלל לו דרך עצמאית . מקרה המבחן של חטיבת הפרקים העוסקת בשבלים הפועלים והנבדלים מלמד כי חידושי הרמב " ם אינם נעוצים דווקא בפרי החשיבה המדעית ההיסקית , ההולמת את החיבורים השגרתיים בשלהי ימי הביניים . עמדתו המקורית הייתה כי ההישגים בתורת האלוהות יושגו בדרכים אחרות - במקרה הנדון השימוש המופלג באנלוגיות זדו שוורץ , דרכי החשיבה הפילוסופית של הרמב"ם : מבט חדש [ עיון במורה הנבוכים ב , ב-יב . ([ אפשר לראות גם את השימוש בתארים השליליים של האל אצל הרמב " ם ביחס להגות הקדומה . אם הרמב " ם דגל בתאולוגיה שלילית משמע שייחומי תואר שליליים הם התבנית העיקרית של היגדים אמיתיים שניתן לאומרם או לדעת אותם על האל . היסוד החדשני של הרמב " ם בעניין זה אינו בצירוף הדוקטרינות האריסטוטליות . חידושו של הרמב " ם היה בכלל הטיעון של הפרק המתבסס על עמדות שהציע פלוטינוס בעד ראשוניות הישות המטפיסית המובהקת , היינו ה " אחד , " ואין בכוח האדם לדעת את המטפיסיקה ( יוסף שטרן , חידת מורה נבוכים א , סח . ( העיון בהגותו של הרמב " ם בזיקה משווה למחברים ערבים מצמצמת את הערכתו כמחדש . החדשנות והמקוריות של הרמב"ם התבטאו בגישות שראוי לכנות פונדמנטליםטיות , כלומר דבקות בעיקרי אמונה יסודיים , ואלה רווחו בזמנו של הרמב " ם - תקופת הפעילות וההגות המווחדית . השפעות אלה ניכרו לא בשולי עבודתו של הרמב " ם אלא במהותה : היחס למקורות ידע בסיסיים ולעקרונות בסיסיים המשפיעים הן על יצירתו ההלכתית הן על עמדותיו התאולוגיות והפילוסופיות . התייחסותו למקורות המכוננים כאל מקורות סמכות בלעדיים , הנראית שמרנית , היא זו שאפשרה לו גישה עצמאית ומהפכנית ליצירת הדורות שקדמו לו ( שרה סטרומזה , הרמב " ם : הוגה " פונדמנטליסטי . (?" דומה היא המסקנה מהשוואות ממוקדות של הגותו של הרמב " ם . הרמב " ם כהוגה היה נאמן למסגרות קלסיות ובכך יש לשקול להגדירו כשמרן . מושג החשק אצל הרמב"ם מעוגן בבסיסה של תפיסה פילוסופית רציונלית במהותה , להבדיל מגישה במחקר הרוצה לראותו כבעל נטייה מיסטית ומהפכנית . משמעות זו של מושג החשק מקובלת אצל שני ההוגים המוסלמים , אבן סינא ואלגזאלי ( עמירה ערן , בין חשק לשוני לחשק שכלי אצל אבן םינא ואלגזאלי . ( למרות הטיעונים שהועלו לעיל להגדרת הרמב " ם כשמרן , יש אצלו חידושים בסוגיות רבות אחרות , דוגמת דמותו של משה . משה מוצג במשנת הרמב " ם באחראי על היהדות התלמודית והרבנית בהיותו המקור לתורה שבכתב ובעל פה . בכך התעמת הרמב " ם עם הגישה הקראית בת זמנו . הוא לא היה הראשון שהעמיד את משה כדמות מרכזית אך
|
|