|
|
עמוד:13
של זמנו . ' והנה , אף שמחקרי על הבעש"ט החל קודם שספרו של רוסמן ראה אור , הרי שבדיעבד היתר , לי הקריאה בספר זה תמריץ חשוב להשלמת מחקרי ולפרסומו . ואולם , אם מן הפרקים העוסקים ברקע של חיי הבעש"ט למדתי רבות , הרי שמצאתי את עצמי חלוק על כמה ממסקנותיו של רוסמן ביחס להערכת מהימנותם של המקורות . ממילא גם השחזור של דמות הבעש"ט , כפי שהוא מוצע להלן , שונה מן השחזור שהציע רוסמן . יש לקוות שהופעתם בתוך זמן קצר יחסית של שני ספרים המציעים השקפות שונות על הבעש"ט תפרה את הדיץ בנושא זר . ותעשיר אותו . השאלה ההיסטורית העומדת ביסוד ספר זה היא כאמור שאלת הדקה בץ הבעש"ט לבין ראשית החסידות : האם - ובאתה מובן - ניתן לראות בבעש"ט את מייסד החסידות ? ניסוח זה טעון סיוג , שכן ודאי שהבעש"ט לא הקים תנועה במובן הארגוני של המושג ודבר זד , גם לא עלה על דעתו . למעשה התנועה החסידית לא באה לעולם אלא בשנות השישים והשבעים של המאה השמונה עשרה , היינו לאחר מותו של הבעש"ט בשנת . 1760 לפיכך השאלה אם הבעש"ט היה 'מייסד החסידות' צריכה להתנסח כך : האם ניתן להצביע על קווים באישיותו של הבעש"ט , על יסודות בדרכו בעבודת ה' ועל דפוסים ביחסיו עם בני דוח שיש בהם כדי להסביר את הופעת התנועה החסידית ? האם ניתן לגלות , במבט למפרע , שהבעש"ט הניע תהליך שבעקבותיו היתה החסידות לתנועה ? על מנת לעמוד על סוד השפעתו של הבעש"ט על בני דורו , ובאמצעותם על הדורות הבאים , מצאתי לנכון להבחץ בין שלושה תפקידים שאפשר לראות בהם שלושה היבטים שונים של דמותו ושלושה מעגלים שונים של פעולתו . השלושה הם : בעל שם , מנהיג ציבור ומיסטיקן . לפיכך השאלות העיקריות שבהן עוסקים פרקי הספר הן אלה : מר . היה ייחודו של הבעש"ט כבעל שם , והאם ניתן להצביע על קשר בין עיסוקו זה לבין התפקיד שמילא ביחס לצמיחת החסידות ? כיצד תפס הבעש"ט את ייעודו כמנהיג ציבור וכיצד מימש ייעוד זה ? מר . היתר . הבשורה של הבעש"ט בענייני עבודת ה' ולמי הנחיל בשורה זו ? מה היה אופיו של חוג מקורביו של הבעש"ט ואיזה תפקיד מילא חוג זה ביחס לצמיחת החסידות ? הדיון בשאלות אלה בפרקי הספר מוביל אל המסקנה , שהבעש"ט אכן ראוי לתואר 'מייסד / nrronn ראו ; עמנואל אטקס , "' הבעש"ט ההיסטורי" - בין רקונסטרוקציה לרקונסטרוקציה' ( מאמר ביקורת על ספרו של משה רוסמן , ( תרביץ , סו ( תשנ"ז , ( עמ' . 442-425
|
|