|
|
עמוד:12
ספריהם של סופרי ההשכלה וגם כתבים של גיתה , שילר ושייקספיר מוכרים לו כבר בנעוריו . גם אמו , אסתר צ ' צ ' קס , סייעה לו בלימוד הלשון הגרמנית , ובעיקר קירבה אותו אל השירה , שכלפיה היה לה יחס מיוחד . מגיל צעיר מאוד גילה עגנון נטייה לכתיבת ספרות יפה . כתיבתו החלה בשיר געגועים שכתב לאביו בעת שזה נסע לאחד ממסעותיו , ונמשכה בבלדה שחיבר בהיותו בן תשע : "מעשה בבחור אחד שיצא להדליק נרות בליל ראשון לסליחות על הנהר , כאשר היה מנהג הבחורים בימי ילדותי " - כך שחזר עגנון עצמו כעבור שנים את מה שכתב - "ותבוא אחת הנערות מנערות המים ותקחהו . " אף שהדברים לא הופיעו בדפוס , יצא שמו של עגנון כמי שמושך בשבט סופרים . כך אירע שבהיותו בן שתים עשרה ביקש ממנו מחבר ספר מסעות בשם צבי יהודה גלבארד לכתוב "הסכמה " שתתנוסס בראש ספרו בצד הסכמות שאותן קיבל מכותבים אחרים שכבר עשו להם שם . עגנון נענה לפנייה ברצון ואף כתב הסכמה מחורזת , אלא שזו עוררה את חשדו של יצחק פרנהוף , מורה וסופר שהתגורר אז בבוצ ' אץ . ' פרנהוף מיהר לשלוח אל עגנון איגרת מחורזת גם היא , מעין פרודיה על מה שהוא עצמו כתב , ובה רמז ברור לכך שהדברים שפורסמו בשמו של הנער שמואל יוסף צ'צ ' קס אינם פרי עטו אלא דברים שחיבר אביו והנער רק צירף להם את שמו . אך לא חלף זמן רב ופרנהוף נאלץ להכיר בכך שכותב ההסכמה הוא אכן צעיר ברוך כישרון שבוודאי עתיד לתפוש מקום בקרב חוגי הסופרים בגליציה . הפרסום הראשון פרי עטו של עגנון בעברית היה בשנת , 1904 בהיותו בן פחות משבע עשרה . היה זה שיר לרגל ל"ג בעומר , שאותו שלח בדואר לכתובתו של שמעון מנחם לזר , עורך השבועון העברי "המצפה , " שהופיע בקרקוב ושבו התרכזו באותן שנים טובי הכוחות הספרותיים העבריים של גליציה כולה . עגנון זכר היטב כיצד באחת השבתות , ימים אחדים לאחר ששיגר את השיר ללזר , ישב בבית סבו , יהודה פארב , ועלעל לתומו באחד הגיליונות של כתב העת , ולפתע נדהם לגלות את השורות שכתב במו ידיו כשהן מופיעות לראשונה בדפוס . בשיר , שהיה עדיין בוסר , תיאר עגנון ילד קטן הניצב על דרגש קטן ב " קלויז" החסידי בשעת בין הערביים ויורה חצים "כלפי השטן : " "ואלפי עיניים יציצו ממעל" - כתב עגנון - "ממרום יתמלטו דמעות / ילד קטן ! שגיא כח ! עוד לעמך תראה נפלאות . " חוקר הספרות דב סדן , שהתעניין בשירי הנעורים של עגנון , ייחס לשורה זו חשיבות רבה . לדעתו , היא שיקפה את הדימוי העצמי של עגנון הנער הרואה את עצמו כמי שנועד לגדולות . מאז הפרסום הראשון ב " המצפה" הציף עגנון הצעיר את העיתונים ואת כתבי העת
|
|