|
|
עמוד:9
פרק ראשון ראשית הדברים כמה דקות לאחר השעה ארבע - שהייתה שעת יציאתה של השבת - פילסו אופנועים של משטרת שטוקהולם את הדרך למכונית מהודרת שנסעה ממלון ה " גרנד הוטל" בדרכה אל אולם הקונצרטים . במושב הקדמי של המכונית ישב נהג , לבוש במדים מהודרים ולראשו כובע מצחייה , ולצדו שגריר ישראל בשבדיה , יעקב שמעוני . במושב האחורי ישבו שניים : הסופר שמואל יוסף עגנון ורעייתו אסתר עגנון . בתוך כחצי שעה אמור היה להתחיל הטקס של הענקת פרס נובל , שאליו יצא עגנון ברגע האחרון ממש , שכן היה עליו להמתין עד ליציאת השבת , לערוך הבדלה וגם להדליק נר שלישי של חנוכה . כל אלה הותירו לו דקות ספורות בלבד כדי לעשות את הדרך ממלונו עד לאולם שבו מתקיים הטקס במעמד מלך שבדיה . לצורך זה העמידה לרשותו קרן נובל מכונית מיוחדת , ומשטרת שטוקהולם הקצתה שני אופנוענים , שנועדו להבטיח לו נסיעה ללא תקלות ולמנוע כל אפשרות שמא תיקלע המכונית לפקקי תנועה . בשל קוצר הזמן לא היה אפילו סיפק בידו של עגנון להתגלח במלונו , ולכן הצטייד בעוד מועד במכונת גילוח חשמלית שאפשרה לו להתגלח במכונית תוך כדי נסיעה . ואכן , המבצע עלה יפה ; עגנון הגיע לאולם הקונצרטים בדיוק במועד שתוכנן . עם בואו מיהרו מקבלי פניו להוביל אותו אל פנים האולם , היישר אל המקום שהוקצה לו על הבמה לצדם של יתר חתני הפרס . בעודו לוחץ את ידיהם של עמיתיו לפרס נשמעה לפתע תרועת החצוצרות , והכול קמו על רגליהם . השעה הייתה ארבע ושלושים , ואל האולם נכנס ברוב הדר המלך גוסטב אדולף החמישי - אות לתחילת הטקס . זה היה ב 10 בדצמבר . 1966 קבלת פרס נובל לספרות - הפרס שמעניקה מדי שנה בשנה האקדמיה השבדית בשטוקהולם לגדולים שבסופרי העולם - הייתה גולת הכותרת בחייו הארוכים ועתירי התהילה של עגנון . יתרה מזאת : הענקת הפרס , כפי שכתבו אז העיתונים ,
|
|