|
|
עמוד:7
עם הספר החלטתו של מרכז זלמן שזר לכלול את ש " י עגנון בין האישים המופיעים בסדרת " גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי " העניקה לי הזדמנות לשוב ולספר את סיפורו של הסופר יליד בוצ ' אץ / שיצירתו מהלכת קסם על דורות של קוראים . במשך יותר משישים שנות יצירה כתב עגנון שפע של סיפורי מופת , את הרומנים הגדולים של הספרות העברית במאה העשרים וכן חטיבה רבת ערך של ספרי כינוס וזיכרון . עגנון הוכר כבר בחייו כגדול הסופרים העברים של תקופתו , ובשנת 1966 זכה בפרס נובל לספרות - מאורע שהעלה את הספרות העברית החדשה על בימת העולם . ספרי הקודמים על עגנון , מאמרים שפרסמתי בהזדמנויות שונות , וכן הוראת כתביו באוניברסיטה - כל אלה שימשו לי בסיס לכתיבתו של ספר זה . הספר עצמו מגולל את תולדותיו של עגנון וסוקר את התפתחות יצירתו בתחנות השונות - גליציה המזרחית , ארץ ישראל ( יפו וירושלים ) וגרמניה . ביקשתי להאיר את דמותו של עגנון ואת עולמו כסופר על ידי התבוננות משולבת בכתיבה ובחיים , ביאור של יצירות מפתח ומיצובן בהקשר הביוגרפי וההיסטורי , וכן על ידי סימון ציוני דרך חשובים בהתקבלות היצירות ובפרשנותו . מעל לכול עמדה לנגד עיני השאיפה לקרב את עגנון לציבור רחב של קוראים , לומדים ומתעניינים . על אף כוח המשיכה של סגנונו של עגנון והפיתוי לחזור ולצטט אותו , השתדלתי לעשות זאת במשורה , בעיקר לצורכי ניתוח או המחשה . בעת הציטוט הקפדתי להביא את הנוסח התואם את מועד הפרסום שאליו התייחסתי ולא להיסמך על גרסאות מאוחרות , שכן , כידוע , נהג עגנון לתקן את סיפוריו פעם אחר פעם . כך , למשל , כשכתבתי על "עגונות " ( בקשר לראשית כתיבתו בארץ ישראל ) ציטטתי מן הגרסה הראשונה משנת , 1908 ולא מנוסח מאוחר יותר של הסיפור . כשחרגתי מכך ציינתי זאת במפורש . בראשית ספטמבר 2006 הודעתי לעורך הסדרה , פרופ' אביעזר רביצקי , על הסכמתי לכתוב את הספר . במהלך אותו החודש נפגע פרופ' רביצקי בתאונת דרכים , ומאז הוא נתון בתהליך ארוך של שיקום והחלמה . אירוע קשה זה ליווה אותי לכל אורך הכתיבה , ועם סיום העבודה אני מבקש להודות לו על פנייתו אלי , ולבטא את תקוותי ואת איחולי להחלמתו המלאה .
|
|