|
|
עמוד:3
החגים הסגור לכאורה . עד מהרה התרחבה תהייתו של המהר"ל לחקירה כללית של משמעות ההיסטוריה , תכליתיותה , והמקום המיוחד שישראל נקרא לתפוס בה . אם נכון הדבר שמלחמת החשמונאים לא הייתה מערכה פשוטה שנועדה להבטיח את העצמאות הלאומית , אלא מאבק להגנה על ערכי הברית לנוכח הניסיונות האימפריאליסטיים של ההלניזם , כלום אין בכך כדי לכלול את האפיזודה הזאת בראייה רחבה יותר של ההיסטוריה היהודית בתוך ההיסטוריה הכללית ? האם אין הקשר בין ישראל לאומות העולם כולל מבראשית עימות שיש להתחקות אחר מקורו , אחר מניעיו ובעיקר אחר תכליתיותול ההתנגשות בין שתי התרבויות - היהודית והיוונית - תהיה אזי רק מקרה פרטי של חוק כללי של התפתחות האנושות : ההבדלים הבסיסיים המונחים ביסוד האנטאגוניזם בין ישראל לאומות העולם יהיו בניתוח אחרון לאו דווקא בתחום האידיאולוגי או הפוליטי , אלא בתחום התרבותי . הציוויליזאציות העיקריות אינן פרי המקרה , אלא הביטוי לגישות בלתי משתנות מסוימות של טבע האדם , וההתנגשות שנגרמת מהמפגש ביניהן היא הכוח המניע את הבריאה הנמשכת - בתוך העולם הטבעי ובחריגה ממנו - של העולם האנושי ושל התהוות האדם . המהר"ל מציע צופן של פרשנות , שאפשר לטעון כנגדו שהוא מציג הסבר על ידי הכללת יתר , אבל יתרונו בכך שהוא מדגיש את הטבע ואת החשיבות המכרעת של הסביבה התרבותית והדתית בהתפתחות החברה האנושית ובקונפליקטים המשסעים אותה . אם מביאים בחשבון את המורכבות של פרשנות המהר"ל , פרשנות שהיא בעת ובעונה אחת היסטורית , טיפולוגית ומטאפיזית , יש להתפעל מהלכידות של מבנה הפרשנות הזאת , מבנה שבו היסודות השונים מרכיבים ביניהם שיטה . על מנת להבין את האקראיות של העולם בכללותו מצד אחד , ומצד אחר את הצורך של ההיסטוריה להבטיח את התפתחותו של מה שהוא האנושי האותנטי שבאדם , הכרח הוא לצאת מההנחות התיאולוגיות המונחות ביסוד סדר דברים זה . החלק הראשון של חיבור זה מחזיר אותנו לנקודת מוצא זו , על מנת שנגלה כיצד מתוך החסרון הבראשיתי שהוצב על ידי מעשה הבריאה , שואפת בעיית העולם לפתרונה . למעשה , המהר"ל מזמין אותנו להנהגת מה שאפשר לכנות המחשבה האסכטולוגית , כלומר , בדיקת הבעיות ההיסטוריות לאור הקץ . בניגוד לדעה המקובלת , הסדר הפוליטי אינו אדיש לאסכטולוגיה ; הוא הקדמתה והוא
|
|