ש

ש

עמוד:926

 שפר מושב, במחוז הצפון, בנפת צפת, באזור גליל עליון מזרחי כ-5 ק"מ ממערב-דרום לצפת, ממערב לאמירים דרך אזורית 866 בקטע צמת חנניה - צמת מירון, בק"מ ה-36 בקירוב פנייה מערבה שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר 'בראשית': "נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר" מייסדיו, עולים מתימן  שפרעם עיר, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור גליל תחתון מערבי כ-2 ק"מ ממזרח לקרית אתא, מדרום לאעבלין (אבלים) דרך ראשית 79 בקטע צמת סומך - צמת המוביל, בק"מ ה-,10 בצמת שפרעם, פנייה צפונה; או, דרך ראשית 70 בקטע צמת סומך - צמת יבור, בק"מ ה- 541 בקירוב פנייה מזרחה במקום מזהים את שפרעם שב'תלמוד' ייתכן ששמה מורכב מהמלים שפר (=יופי) ועם בתקופה הצלבנית נקראה לה-ספר הגיאוגרפים המוסלמיים כתבו את שמה בגרסה שפרת עם ט'הר אל-עמר קבע בה מושבו ולכבודו הוסב שמה לשפא עמר (=בריאות עמר) לפי אגדה ערבית עממית, נרפא מחוליו אחרי שטבל במעיין הכפר בתקופתו נקראה בפי היהודים שפר שפרעם, עיירה יהודית חשובה בזמן ה'תלמוד' רבי יהודה הנשיא עבר עם הסנהדרין הגדולה, לזמן קצר, מאושה לשפרעם (150 לסה"נ בקירוב) וממנה לבית שערים בה למדו תורה רבי דוסא (אמורא ארצישראלי בדור השלישי) ורבי יהודה בן בבא (תנא בדור השלישי) על-אף האיסור הרומאי, ומשנתפסו הוצאו להורג בדורות הבאים (בתקופות הביזנטית והערבית) אינה נזכרת כלל בתקופה הצלבנית (המאה ה-12) נזכרת שוב והפעם בגרסתה הצלבנית, לה-ספרן היא נתפסה בידי המוסלמים ושימשה באותו זמן בסיס למפקדתו של צלח א-דין במלחמתו נגד הצלבנים בעכו אשתורי הפרחי (המאה ה-14) מזכירה כמקום ש"לא נשתנה שמו", ומדבריו עולה שחיו בה יהודים בדורות הבאים שוב כמעט ואינה נזכרת, למעט בתיאורם של כמה תיירים (אחד מהם מזכירה בשם, קסטרום לה-ספרן ) בתחילת התקופה העות'מנית חודש בה היישוב היהודי, ונתקיים לסירוגין עד ראשית המאה ה- 17 במחצית השנייה של המאה ה-18 גדל בה היישוב היהודי, לאחר שט'הר אל-עמר הזמינם להתיישב בה (מרבית היהודים, כיתר בני-המקום, עסקו בחקלאות) בראשית המאה ה-19 קמה בשפרעם קהילה יהודית מחודשת, שאנשיה היו סוחרים וחמרים בחלוף הזמן הלכה הקהילה ונתדלדלה (בשנת 1820 נותרו רק כ-20 משפחות בשנת 1845 נותרו 75 נפשות בשנת 1856 נותרו 60 נפשות ובשנת 1900 נותרו רק ארבע משפחות בשנת 1920 עזב היהודי האחרון, אברהם אל-עזרי, את המקום מרביתם עברו לחיפה ולטבריה) עזיבת היהודים נבעה, בעיקרה, מנטל המסים הכבד באדמתם נאחזו משפחות דרוזיות בזמן 'המנדט' היתה שפרעם עיירה קטנה (במפקד 1922 היו בה 2,288 נפשות, מהם:

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר