|
|
עמוד:846
בחלוף הזמן הומצאו 'הסברים' שונים למקור השם עטא: אריך מולר, מייסד בית- החרושת 'אתא' ('עטה'), מספר על ביקור ידידו, הסופר ש"י עגנון, בביתו עגנון התעניין אצל ידידו למקור השם אתא וכשלא נחה דעתו מההסברים אמר למארחו: "הב לי כוסית קוניאק, לך לעבודתך ועד שתחזור אסביר לך מדוע נקרא כך המפעל" משחזר המארח לארוחת הצהרים, צהל עגנון לקראתו ואמר: "אני כבר יודע, אתא אלו הן ראשי-התיבות של אריגנו תוצרת ארצנו'" במשך כמה שנים (1934-1946) ניהלו הראשונים מאבק עיקש נגד החלטת ועדת השמות לקרוא למקום כפר אתא ולא כפר עטה, כדרישתם הם פנו למומחים רבים וביקשו את תמיכתם בעמדתם, אך כולם תמכו בעמדת ועדת השמות אחד מהם הבהיר כי בארמית אתא פירושו: בא, הגיע כמו ו'אתא שונרא' ב'חד-גדיא' שב'הגדה-של-פסח' לכן פירוש השם כפר אתא הוא הכפר אשר אליו בא המזל, הגיע האושר ראשיתה בבתי הכפר הערבי שננטש כפריתא הכפר הערבי שכן במקום נידח, בסביבה של ביצות ממאירות, ללא דרך גישה וללא מים אדמותיו נרכשו על-ידי משפחת סורסוק (נוצרים מלבנון), מידי יווני שחי באיסטנבול הם נטעו עצי תות רבים בכוונה לגדל טואי-המשי היוני ['תולעי משי'] בראשית המאה ה-20 רכשה מהם חברה בלגית את הזכות לגדל על אדמתם כתנה, והם שנטעו את שדרת עצי האיקליפטוס [אבקליפטוס] (בימינו רחוב העצמאות) האריסים הערביים, תושבי כפריתא, שילמו למשפחת סורסוק מס ('חמישית' מהיבול), באמצעות נציגה, מוכתר הכפר, שישב בבית הבק (כיום בית פישר) היה זה (1875) "כפר קטן ובתיו עשויים חומר בצפונו - באר, ובמזרחו - זיתים" בשנת 1925 רכשה חברת 'קהלת ציון' את אדמות כפריתא עבור קבוצת עולים דתיים מפולין, חברי אגודת 'עבודת ישראל - ורשה' הם הקימו במקום בתים חדשים ומפעלי תעשייה (אחד מהם, בית-חרושת לאריגים 'אתא', ממפעלי הטקסטיל הראשונים [1935] בארץ ) בחלוף הזמן הצטרפו למייסדים עולים רבים מארצות שונות ב'מארעות-הדמים' (1929) נפגעה בידי פורעים ערביים ורבים מתושביה נטשוה בראשית שנת 1930 חזרו ובנוה מחדש ב'מלחמת השחרור' היתה בקו החזית ושימשה בסיס לכוחות צה"ל ('מבצע דקל') אנשיה לקחו חלק פעיל בקרבות רמת יוחנן ובכיבוש הכפרים ורד אל-סריס (כיום רחוב עוזיאל), הושה ואל-כסיר בחלוף הזמן אוחדה עם מקומות סמוכים והפכה לעיירה (1941) ואחר-כך (1969) לעיר בתחומה, עתיקות (חרבת שרטה: יסודות חומות, גלי-אבנים, קברי-סלע, בורות, מערות: ח׳רבת אל שרתי: שרידי יישוב ובית-קברות מהתקופות הברזל השניה, הפרסית וההלניסטית; קרית אתא: אתר ובו שרידי קירות, חציבות של מתקנים חקלאים, בתי-בד, מערות-קבורה, רצפות-פסיפס, חרסים מהתקופות הברונזה [הקדומה והתיכונה], הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הממלוכית וימי הבינים מוצע לזהותו עם כפרתא, הנזכרת אצל יוסף בן-מתתיהו כאחד המקומות שבוצרו על- ידו לקראת 'המרד הגדול'; תל, אבנים וחרסים מהתקופות הברונזה המאחרת, הברזל, ההלניסטית, הביזנטית והערבית הקדומה מוצע לזהות בו את משאל שב'תנ"ך', עיר הלוויים בנחלת אשר נזכרת ב'כתבי המארות' וב'רשימת תחותמס ה-'3 בגרסה משאר
|
|