|
|
עמוד:845
בתורה, ומעשה ביהודה ואחיו הלל, בני רבן שמעון בן גמליאל (גמליאל דיבנה), שהיו מהלכין בתחום עוני ומצאו אדם אחד שנפתח קברו בתוך שדהו (הגרסה עוני היא כנראה משובשת וצריך לקרוא תחום אונו ) בבקעת אונו, במקום שנקרא כפירים (הכפירים), רצה סנבלט להיוועד עם נחמיה (כפירים היה כנראה יישוב-בת של אונו נזכר אולי ב'לוחות תל אל-עמרנה' בגרסה בית כפירים, כמקום מושבה של מלכה כנענית ) בתקופה הביזנטית היתה אונו בתחום פלשתינה הראשונה, והיא נזכרת פעמים אחדות בספרי 'אבות הכנסיה' לפי קינה קדומה, המתארת את חורבן קהילות ישראל בידי הצלבנים, ערכו אנשיה טבח ביהודי אונו והרגו את חכמיה ("וטבחו חבורת אונו אונו הרכה והענוגה, בספר התורה יומם וליה הוגה ") ראשיתה כשכונת-מגורים בחלוף הזמן אוחדה עם שכונות אחרות (גבעת ברכה וכרכום [מעברת כרכום]), התפתחה והתרחבה ובשנת 1993 הוכרזה כעיר בתחומה, עתיקות (כפר ענא: תל עתיק מתחת לכפר, יסודות, חרסים מהתקופות הרומית-הביזנטית, הצלבנית, הערבית, הממלוכית, העות'מנית והמודרנית) קרית ארבע עירה, במחוז יהודה ושומרון, בנפת חברון בצפון-מזרח חברון דרך ראשית 60 בקטע חברון - צמת גוש עציון, בק"מ ה- 509 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית 3507 נקראת בעקבות אחד משמותיה של חברון (קרית ארבע) נקראה, כמסופר ב'תנ"ך', על- שם ארבע, הוא "האדם הגדול בענקים" או "אבי הענק" ב'תרגום השבעים', עיר ואם של הענקים לפי ההנחה, פירוש השם הוא מעיקרו עיר שמתחלקת לארבעה רבעים (אחד מהם היה, ככל הנראה, ממרא) ורק בגלל המסורת על הענקים שישבו בחברון סברו ופירשו כי נקראה על-שם ארבע, אבי הענק לפי ה'אגדה', נקראה על-שם ארבעת זוגות האבות והאמהות, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, הקבורים במערת המכפלה ראשיתה בערב חג פסח תשכ"ח (1968), כאשר קבוצת צעירים דתיים ('מתנחלי חברון') התכנסה במלון הערבי 'פארק', ערכה בו את 'סדר ליל פסח' ונשארה להתגורר בו, במגמה לחדש את היישוב היהודי בחברון אחר-כך (1968-1970) הועברה הקבוצה למבנה הממשל הצבאי בחברון, ושם התגוררה עד לבניית הבתים הראשונים קרית אתא עיר, במחוז, בנפת ובאזור חיפה מדרום לכפר ביאליק ולקרית ביאליק, ממזרח לקרית חיים דרך ראשית 4 בקטע צמת קישון - צמת עכו, בק"מ ה- 2185 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית 7811 נקראת בעקבות דמיון צלילים לשם הכפר הערבי כפריתא נקראה בראשיתה, כפר עטה, בעקבות דמיון הצלילים לשם הערבי בשנת 1946 הוסב שמה לכפר אתא ב'מפת ג'יקוטין' (1799) נזכרת בצורה כופור תא תייר גרמני (1821) מזכירה בשם כפראתא נזכרת לראשונה (1840) בספרות העברית, בצורה כאפארתא במפת 'הקרן לחקירת ארץ-ישראל' נזכרת בצורה כפר אתא
|
|