ק

ק

עמוד:838

מהתקופה הביזנטית) בתיו המאוחרים, המעטים, בנויים מדרום לו בקרבתו שכן עד 'מלחמת השחרור' המושב עטרות  קלנדיה)ב* מחנה פליטים, ב'אוטונומיה' (נפת רמאלה) מדרום לכפר עקב, מצפון לא-רם, ממזרח לנמל תעופה ירושלים ולקלנדיה(א) דרך ראשית 60 (בעתיד, דרך אזורית 605) בקטע צמת (מחלף) גבעת המבתר - רמאלה, בק"מ ה- 945 בקירוב פנייה מזרחה  קלנסוה עירה, במחוז המרכז, בנפת השרון, באזור שרון כ-8 ק"מ ממזרח-דרום לנתניה, כ-4 ק"מ מדרום-מערב לטולכרם, כ-2 ק"מ ממערב-צפון לא-טיבה, כק"מ אחד ממערב לשער אפרים דרך אזורית ,444 בקטע א-טיבה - טולכרם, בק"מ ה- ,4282 בצמת שער אפרים, פנייה מערבה לדרך מקומית 5614; או, דרך ראשית 57 בקטע צמת השרון - צמת (מחלף) טולכרם, בק"מ ה- 113 בקירוב פנייה דרומה לדרך מקומית 5614 שם טורקי משמעותו, מקום עם מגדל קלנסוה, בערבית, כובע מחודד הגרעין הישן בנוי על-גבי שרידי יישוב מבוצר של פרנקים, שהגן על הדרך לד-קיסריה, והיה מרכז מנהלי של סניוריה קיסריה ומקום-מושבו של ויצקומס, נציג אדון קיסריה על הסביבה (בתי הגרעין הישן יצרו בעבר מעין חומת-הגנה) חלק ממנה נמסר (1129) ל'אבירי המסדר ההוספיטלרי' נכבשה (1187) בידי צלח א-דין והושב לידי הצלבנים בשנת 1192 בשנת 1265 נכבשה בידי ט'הר אל-ביברס ונמסרה כאחוזה לאחד האמירים הממלוכיים נושבה מחדש במאה ה- 17 בספרות המוסלמית, מתואר המקום כמקום מבוצר, בו נטבחו רבים מבני בית אמיה בנוי במרכזה של המרזבה בשרון (בניגוד לשאר הכפרים הערביים בשרון, הבנויים על גבעות בסמוך למרזבה) נחל אלכסנדר חוצה את היישוב במערבו (מדרום-מזרח לצפון- מערב) בזמן 'המנדט' התגוררו בתחומה שבטי הבדואים ערב אל-רמילת וערב אל- ע'זריה (במפקד 1931 נמנו בקלנסוה, כולל שבטי הבדואים, 1,069 נפשות ו-225 בתים נושבים ) ב'מארעות-הדמים' (1936-1939) היה בה בסיס לכוחות ערביים בלתי- סדירים ב'מלחמת השחרור' היה בה בסיס לכוחות הצבא העיראקי עברה לתחום מדינת ישראל בעקבות 'הסכם שביתת-נשק' עם ממלכת ירדן בתחומה, עתיקות (שרידי מגדל מהתקופה הצלבנית ומבנה מקומר בעל שתי קומות ממערב, בית-נפש (מאוזוליאום) כפתי, קבר ובו כתובת ערבית)  קלעת אבו עיד כפר זעיר, ב'אוטונומיה' (חבל יריחו) כ-9 ק"מ מצפון-מערב לגשר אדם, מצפון-מערב לכזיה א-רטרוט, בקצה הצפוני-המערבי של בקעת ע'ור אל-פרעה (שונת אל-מצנעה), בגדה הדרומית של נחל תרצה (ודי אל-פרעה) דרך ראשית 57 בקטע צמת חמרה - צמת אדם, בק"מ ה- 736 בקירוב פנייה מערבה (מעבר מעל נחל תרצה [ודי אל-פרעה]) משמעות שמו, מבצר אבי החג מקורו עלום

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר