|
|
עמוד:804
הרחמן סולטן עבד אלחמיד אשר על-שם תפארת כבודו לשם לאות עולם תקרא העיר הזאת עיר חמדה, לזכר חסדו לנצח, לעניי עם אלהי אברהם" שולמן לא הצליח לעמוד בתנאי שהציב לו הסלטן והתכנית בטלה בנימין זאב הרצל, שהתעניין באדמות אל-ג'פתליך (סוף המאה ה-19), דן על מצבן המשפטי עם פרקליטו של הסלטן, השופט הירושלמי (יליד חברון) מלכיאל מני בנייה על-גבי אתר מהתקופה הכלקוליתית (ערק אל-עליה, מע'ר אל-מע'רבין) תושביו חפרו בו כדי להוציא חומר לליבון לבנים (שכבות שריפה, קירות לבנים ואבן, תנורי בישול גדולים, מבנה גדול בנוי מאבנים גדולות, [תכניתו אינה ברורה], במפנה ההר, פתחים רבים של מערות, בקצה הדרומי, מתחמים מלבניים ועגולים , בנויים אבני-גויל גדולות, חרסים מהתקופות הכלקוליתית (קרמיקה מה'תרבות ע'סולית', כלי-בזלת וכלי-צור], הברונזה הקדומה והברזל) מניפת-הסחף של נחל תרצה (ודי אל-פרעה) יצרה באזור זה כיכר רחבה (ע'ור אל-פרעה או ככר אל-ג'פתליך), הבנויה קרקע גירית חומה, המתאימה לגידולים חקלאיים עקב פוריותה שימשה הכיכר אתר התיישבות החל מהתקופה הכלקוליתית ועד ימינו מיקום הכיכר בפתחת נחל תרצה (ודי אל- פרעה) כלפי בקעת הירדן, הקנה לה מעמד אסטרטגי, בהיותה אזור-מעבר מעבר הירדן המזרחי (דרך גשר אדם) אל מרכז הר שומרון ואל דרך-האורך של בקעת הירדן פרעון כפר, ב'אוטונומיה' (נפת טולכרם) כ-2 ק"מ מדרום לטולכרם, כק"מ אחד מצפון-מזרח לא-טיבה, מדרום-מזרח לארתח דרך אזורית 574 בקטע עזון - טולכרם, פנייה מערבה משמעות שמו ומקורו עלומים (פרעון הוא שמם הערבי של מלכי מצרים, פרעה ) מוצע לזהותו עם אלת פראן (א[ז]ת פראן), שם-מקום הטבוע ב'חרסי שומרון', ממנו שיגרו יין לבית המלוכה בשומרון כמס הגרעין הישן בנוי במפנה המערבי של נ"ט 156 בתיו המאוחרים מפוזרים בצפון-מזרח, בצידה הצפוני של דרך הגישה פרעתה כפר, ב'אוטונומיה' (נפת טולכרם) כ-10 ק"מ ממערב-דרום לשכם (נבלס), כ-2 ק"מ מדרום-מזרח לקדומים, ממזרח לאמתין דרך ראשית 55 (בעתיד, דרך אזורית 531) בקטע קלקיליה - שכם (נבלס), בק"מ ה- 2805 פנייה מזרחה מוצע לזהותו עם פרעתון שב'תנ"ך', עיר הולדתו וקבורתו של השופט השנים-עשר על ישראל, עבדון בן-הלל הפרעתוני ושל בניה הפרעתני, מגיבורי החיל של המלך דוד לפי מסורת שומרונית, מוצאים בשם המקום את המלה ענף, ומכאן מסורתם שישבו בפרעתון (בכתביהם, קרית פרעתה) כהנים, שרבו כענפי העצים לפי אגדה שומרונית, היה החלק הרביעי של ישראל עובד לבעל בקרית פרעתה בזמן 'המרד הגדול' בוצרה פרעתון בידי בכחידס והוא הציב בה חיל-מצב בנייה על-גבי חרבה, בפסגת גבעה תלולה (נ"ט 540) (שרידי קירות, בורות-מים קדומים בשימוש, חרסים מהתקופות הברזל, הרומית, הביזנטית, הערבית והעות'מנית)
|
|