|
|
עמוד:775
ההתיישבות הגדולה בעמק יזרעאל אל-עפולה המשיכה להיות כפר זעיר של אריסים ערביים (אדמותיו היו בבעלות משפחת סורסוק, משפחה נוצרית עשירה בלבנון), שכל חשיבותו בתחנת-הרכבת שבו (אז נודעה בכינוייה, 'רכבת העמק') בד-בבד עם התרחבות ההתיישבות היהודית בעמק יזרעאל, ועמה גידול התנועה בתחנת-הרכבת, גדלה גם האוכלוסייה באל-עפולה (בסוף 1922 היו בה 563 נפשות, מהם 471 מוסלמים, 62 נוצרים, 28 יהודים ו-2 בהאים למעט המוסלמים, הועסקו האחרים בעבודות הרכבת ) בשנת 1924 הועלתה לראשונה ההצעה להקים "עיירת העמק", שתשמש מרכז עירוני ליישובים שבסביבתה ("בירת העובדים בעמק") ההצעה עוררה ויכוחים רבים, ומתנגדיה סברו כי הקמתה תחליש את מצבה "המדיני והכלכלי של חיפה", וכי יש "להתרכז בכיבוש עמדה בנצרת" מצדדי הקמתה גברו על יריביהם, ובתום משא-ומתן נרכשו אדמות אל-עפולה בידי החברה האמריקנית 'קהיליית ציון', ותושבי הכפר התפנו, אחרי שפוצו כספית בתום הרכישה והפינוי, באו אליה מתיישביה החדשים (31 במרס 1925), עולים מפולין ומליטא (במפקד 1931 היו בה 874 נפשות, מהם 874 יהודים, 76 מוסלמים, 9 נוצרים ו-3 ללא דת, ו-236 בתים נושבים ) התפתחותה של עפולה היתה איטית הוועדה הבריטית, בראשה ישב ג'ון סימפסון, ציינה את עפולה כדוגמה לכישלון המפעל הציוני בארץ-ישראל בדו"ח (1934) מפורט מצבה: יש בה למעלה מ-900 תושבים, שפרנסתם על חקלאות (20 משפחות), מלאכה (40 משפחות), חלבנות ומשק-עזר (20 משפחות), מסחר זעיר וסיטונאי (38 משפחות), תעשייה (14 משפחות), פקידות (30 משפחות), פועלים שכירים (30 משפחות) אחרי קום המדינה, חל המפנה הגדול, באו אליה עולים חדשים, והתפתחותה הואצה, תוך הקמת שכונות חדשות בשנת 1972 הוכרזה כעיר בתחומה, עתיקות (גבעות מלאכותיות [נחפרו בחלקן], רצפות-פסיפס, מבנה שחלקו בנוי, גלוסקמאות שרידי מצודה מהמאה ה-10) בדרום-מערב עפולה עלית, מרכז רפואי העמק )בית חולים מרכזי לעמק יזרעאל,* ראשון בתי-החולים של 'ההסתדרות' (1920) תחילתו בקיבוץ עין חרוד, בראשית ההתיישבות היהודית בעמק יזרעאל שכן אז בצריפים רעועים בבית-החולים 18 מחלקות (437 מיטות) בתחומים הכלליים (רפואה פנימית, כירורגיה, נשים ויולדות, אורתופדיה, עור, עיניים, אף אוזן וגרון, נפרולוגיה, פסיכיאטריה ועוד) וכן שירותים אמבולטוריים (מכון אנדוקרינולוגי, מכון גסטרואנרולוגי, מכון אונקולוגי, מכון להתפתחות הילד ומכון לב) בבית-החולים שירותי הדמיה מתקדמים, בהם: מכון לטומוגרפיה ממוחשבת (םפ), מכון ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד, שירותי אולטרה-סאונד ואנגיורגרפיה, ומכון לרפואה גרעינית כמה ממחלקותיו מוכרות כמחלקות הוראה אקדמיות של בתי-הספר לרפואה בטכניון, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן-גריון בבאר שבע עפר מושב, במחוז חיפה, בנפת חדרה, באזור זכרון יעקב כ-5 ק"מ מצפון לזכרון יעקב, כ-2 ק"מ מדרום-מערב לכרם מהר"ל, למרגלות המפנה המערבי של גבעות עפר (נ"ג 190)
|
|