|
|
עמוד:732
מדוע נקראה הגבעה על-שם פינחס, והוא משיב כי לאלעזר לא היתה נחלה והגבעה היתה לאשת פינחס והיא מתה ובעלה ירש אותה לפי אוסביוס, נקבר אלעזר בכפר ג'בע(ב) לפי סברה אחרת, מוצע הזיהוי של גבעת פינחס בכפר א-תל עוד מוצע לזהות כאן את אברוטה (אברוטי), שם הנזכר ב'תלמוד בבלי' כמקום שזיתיו גדולים ומובחרים במאה ה-4 בנה כאן מנהיגם, בבא רבה, בית-כנסת במקום ישבו שומרונים עד סוף ימי הבינים גם בשנים 1395-1396 נזכרים כאן שומרונים בכפר, כמה קברים קדומים, הקדושים למוסלמים, לשומרונים וליהודים ייתכן שחלק ממשפחותיו הן ממוצא שומרוני, שנאלצו להתאסלם בלחץ שליטי שכם, בין המאות ה-13 וה-17 לסה"נ ממערב, א נבי עזיר, לפי מסורת מוסלמית, מקום-קבורת עזרא הסופר לפי אמונת הערבים, נזכר עזרא ב'אל-קראן' לפי המסורת היהודית, מקום-קבורת אלעזר בן- פינחס בכניסה למתחם המקם, עץ אלה ארצישראלית קדום וגדול בחצר המקם, מצבה גלויה ולידה עץ חרוב מצוי קדום וגדול ליד המצבה, מערה קטנה חצובה בסלע בקירותיו, כמה גומחות בהן היו בעבר כתובות שומרוניות מתחם המקם מוקף בגדר- אבנים, שבה משולבים אבנים שנלקחו ממבני החרבה בתל א-רס; בבית-הקברות, אל עזירת, מקם חד-כפתי ממערב לו, מקם דו-כפתי לפי מסורת יהודית ושומרונית, קבורים במקם החד-כפתי אלעזר בן-פינחס ואיתמר, בנו הצעיר של אהרן לפי מסורת שומרונית, קבור במקם הדו-כפתי אבישוע בן-פינחס במערה הצמודה לו, מראים את מקום-קבורת 70 הזקנים שבחר משה רבנו עזה עיר, ב'אוטונומיה' (חבל עזה) כ-14 ק"מ מדרום לאשקלון, מדרום לג'בליה דרך ראשית 4 בקטע צמת נצרים - צמת עזה-צפון, בק"מ ה- ,4144 בצמת שערי עזה, פנייה מערבה דרך אזורית 250 בקטע צמת נצרים - צמת עזה-צפון, חוצה את העיר שמה נזכר לראשונה בתעודות מצריות ואשוריות בגרסה אווזת או ח'זת ב'תנ"ך', ב'תלמוד', ובמקורות אחרים, נזכרת פעמים רבות מקור שמה אינו ברור לפי סברה אחת, מקור השם במלה עז, לציון ביצוריה החזקים לפי סברה אחרת (?), מקור השם בדמות מהמיתולוגיה היוונית, יזון, בנו של הגיבור הרקולס (הרקלס), שהוא, לפי סברה זו, מייסד העיר בפי היוונים נקראה, גזה (=ביוונית ובארמית, אוצר) וזאת על שום המטמון שמצא מייסדה בעת בנייתה בפי הערבים, ע'זה (השומר על צלילי השם הקדום) המדבר שהשתרע מדרום לעזה, נקרא ב'תלמוד' מדבר עזה לפי ה'תלמוד' העופות של מדבר עזה הם שמנים מהעופות של בבל עיר החוף של עזה נקראה מיומס-ניאפוליס, והחל מהמאה ה-4 נקראה קונסטנטיה היא נזכרת בשם זה לראשונה ב'פפירוס זנון' קונסטנטינוס 'הגדול' הפריד אותה מעזה ונתן לה זכויות של עיר נוצרית (במאות ה-4 עד ה-6 נזכרים בישופים של Gazae Naaiumas) הקיסר יולינוס 'הכופר' החזיר את המצב לקדמותו וסיפחה לעזה נקראה בפי הגיאוגרפים הערביים, מימס והם מתארים אותה כעיר קטנה ומבוצרת חוף עזה נקרא עד היום מימס או אל- מינא (=הנמל) מישור החוף מראש הנקרה ועד גבול מצרים נקרא בזמן 'המרד הגדול',
|
|