|
|
עמוד:698
בנצנה, בכנסייה מהמאה ה-5 וה-6 לפנה"ס, שנודעה רק בשמה הערבי עוג'א אל-חפיר לפי הסברה, היא נצחנה הנזכרת ב'מדרש' כמקום שגידל פלפלים (בימי 'מלחמת- העולם הראשונה' הורה מפקד הצבא הטורקי, לאליהו קראוזה, מנהל מקוה ישראל, לשתול עצים בנגב שיחי הפלפל, ששתל באדמת נצנה, עלו יפה ) 'קהילייה חינוכית התיישבותית', מייסודה של 'הסוכנות' (1987) במקום שוהים במחזורים קבועים, חניכי פנימיות, חברות-נוער, כפרי-נוער, נוער-עולה ותלמידי בתי- ספר בארץ הם עוסקים בגידולי חקלאות (חווה חקלאית ניסיונית, בה עוסקים בגידולים בהשקיה במים מליחים ובניסוי בגידולים חדישים); חידוש ושיקום החווה הנבטית, מדרום לנצנה, כדגם לשיטות העבודה שהיו נהוגות בתקופה הנבטית; בייעור (שחזור פרק בארותים, נטיעות בפרק השלום על גבול מצרים ובמתקני צה"ל הסמוכים; בסדנאות לאומנות; בהקמת משק חי, המתאים לתנאי הסביבה; בטיולים ובסיורים להכרת החיים בנגב, מחוף הים ועד למכתש רמון; בפיסול סביבתי (עבודה בחומרים הנמצאים בסביבה) הלימודים מתבססים על פרי מחקר ועבודה של מוסדות החינוך בנגב (אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, מדרשת בן-גוריון והמכונים השונים לחקר הנגב) מגמות הלימוד: גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, גיאולוגיה, היסטוריה של הנגב, המפעל ההתיישבותי הציוני ועתידו של הנגב כן יש במקום, שני אולפנים לעולים, ללימוד השפה העברית והיכרות עם אורחות החיים בארץ מדרום-מערב, נצנה, תל בחלקו, שרידי כנסיות ומנזרים עם רצפות-פסיפס ושברים ארכיטקטוניים, יסודות עיר ובארות במישור היישוב בנצנה התקיים החל מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה הערבית הקדומה החוקר זטצן גילה לראשונה (1807) את האתר וקרא לו בטעות עבדת היישוב נוסד על-ידי הנבטים בתקופה ההלניסטית במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס המבנה הקדום באתר הוא מצד בעל מגדלים מעוגלים בפינות וקיר-תמך חזק מצד דרום סמוך ליסודות המצד נתגלו אבנים שסיתותן נבטי מלוכסן, וכן כותרת נבטית מובהקת לפי ממצא כלי-החרס והזכוכית למדים שנצנה פרחה במאות ה-1 לפנה"ס ובמאה ה-1 לסה"נ, ואילו במאות ה-2-4 לסה"נ עברה עליה תקופת שפל, משום שסחר אילת הופנה מדרך עזה לדרך חדשה שסלל מרקוס אולפיוס טרינוס אל דמשק ברבע הראשון של המאה ה-5 הוקם בנצנה מצד גדול, שכל-עצמו חומת-סוגרים בעלת מגדלים בפינות ובאמצע כל צלע הוקם לחניית הגדוד התיאודוסיני 'הנאמן ביותר' הצבא החזיק בו עד 600 לסה"נ בקירוב, ואחר-כך סופח לכנסייה והיה חלק מהמנזר למרגלות המצד צמח יישוב עירוני, שפרח עד לכיבוש הערבי והוסיף להתקיים עד לראשית המאה ה- 8 במאה ה-5 נבנתה מצפון למצד כנסייה, שהוקדשה לקדושים סרגיוס ובקחוס (בכחוס) נבנתה על יסודות המצד מהתקופה ההלניסטית, והיא בעלת אפסיס פנימית אחת, סיטראות צרות מאוד ואולם- תוך מעבר לחומה הדרומית הוקם מקום-קבורה (מרטיריון) לקדושים (או ציון לזכרם) על-שם הקדושים סטפנוס וסרגיוס, ובו שני חדרים בתחילת המאה ה-7 היה האטריום לתא-טבילה (בפטיסטריום), הוספו כמה חדרים למרטיריון, תא-תפילה נבנה מצד צפון, ורצפת הכנסייה רוצפה בתשבץ של לוחות-שיש צבעוניים בחלוף הזמן נתווספו חצר ואולם מצד צפון ואולם מצד מזרח, ושטח המבנה בראש החקרה של נצנה הוכפל
|
|