מ

מ

עמוד:610

במקום, בית-ספר תיכון אזורי לכל עדת הדרוזים בגולן בתחומה, עתיקות (מסעדה: גל-אבנים וסביבו כלי-צור, אבני-יד, להבים ונתזים, חרסים 'גולניים'; מסעדה מערב: חרסים 'גולניים' מפוזרים) במזרחה, ברכת רם, אגם טבעי, שצורתו אליפטית, בשוליו הדרומיים-המזרחיים של קמר החרמון, בתוך בקעה דמוית-מכתש השם העברי, בעקבות דמיון צלילים לשם הערבי, ברכת רם [רן] בימי קדם נודע האגם בשם ימה של פמיאס, ברכת פיילי (פיאלי (פיאלי) וימה דקלטינוס המלה פיאלי נתקבלה במובן של קערה בתרגומים הארמיים ל'תנ"ך' ב'משנה', ב'תלמוד' וב'מדרש' - פיאלי של חרס או פיילי של חרס האגם מוקף, מלבד בצידו הדרומי-המזרחי, בשפכי-בזלת ואפר-געשי עומקו 6-10 מטרים (נתון לשינויים לפי עונות השנה) נפח המים -46 14 מיליון ממ"ק, מימיו מתוקים (כ-15-25 מ"ג כלור לליטר) האגם הוא עדשת-מים, שבו נחשפים מי-התהום (נביעה תת-קרקעית) תחלופת מימיו גבוהה במיוחד (עדות לכך היא תנודת המפלס מעבר לחזוי על-פי כמויות המשקעים ושיעורי ההתאיידות המרביים) מימיו מזינים את הנביעות הקטנות בנחל פרע (ודי פרעון), באזור עין קניה והכפר הנטוש זעורה שיטפונות נחל סער נסכרים ומועברים, בשאיבה, לתוכו ישנן כמה סברות לתהליכי היווצרותו המקובלת שבהן, שילוב של פעילות געשית וטקטונית (התמוטטות בעת התפרצות געשית) אגדה דרוזית מקומית תורמת 'הסבר' אחר להיווצרותו: פעם היה כאן כפר, שנודע באנשיו הקמצנים ורעי הלב ביום מהימים עבר בכפר הזה דרויש, ואיש מתושבי הכפר לא קיים מצוות הכנסת אורחים אף שנקש בדלתות הבתים ואף שביקש להרוות צימאונו, נענה בטריקת דלת בהיותו צמא וזועם קילל הדרויש את תושבי הכפר וקללתו התקיימה לאלתר הכפר שקע במעמקים, מים רבים הציפוהו, ואנשיו הפכו ל צפרדעים לפי האגדה, יש קשר תת-קרקעי בין ברכת רם למקורות הבניס בדיקות מדעיות הפריכו את הקשר הזה, אך נמצא קשר תת-קרקעי בינה לבין עינות עין פית יוסף בן-מתתיהו מספר, שהאגם הוא ראשיתו של נהר הירדן, וכי מימיו זורמים תת- קרקעית עד הבקעם במערת פמיאס (בניס) הוכחה לגרסתו נמצאת בסיפור על פיליפוס, בנו הצעיר של הורדוס אנטיפס, ששלט בבשן וישב בפמיאס הלה ציווה על אנשיו לזרות מוץ על מי-האגם, ואלו יצאו עם זרם המים במערת פמיאס ה'מדרש' מספר, כי דקלטינוס (דיוקלטינוס) ציווה על רבני טבריה להתייצב בפניו בפניאס בבוקר יום ראשון הוא ציווה על שליחו למסור להם את הצו עם רדית השמש בערב שבת, כדי שלא יוכלו לבוא בערב שבת וגם לא במוצאי-שבת מחמת החשיכה קרה נס, ובאותו בוקר יום ראשון עמדו "לפני שער פניאס" כיום משמשים מימיו את יישובי הגולן הצפוני (מי האגם אינם ראויים לשתייה, ואילו מי מעיינותיו ראויים לשתייה הרחצה בו מותרת, אך הכניסה אליו במרבית חופיו היא דרך בוץ טובעני ) לאורך חופיו מצויים בתי גת, ובחלק מהם (כמו 'גת הדיבס') בישלו בעבר דבש ענבים המפנים מסביבו הוכשרו לחקלאות, וניטעו בהם כרמים ומטעי עצים נשירים במפנה המזרחי, מחצבות טוף נטושות (כרויות כמערות) מצפון-מזרח, בבקעת יעפורי, א נבי יעפורי, מקם של קדוש במסורת הדרוזית במקום

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר