|
|
עמוד:587
הזקן, מדרום לקבר רבי שמעון, בשביל היורד לנחל סוד: מערת-קבורה עם כוכים רבים לפי המסורת, מקום-קבורת הלל הזקן ותלמידיו; קבר המנונא סבא, מדרום לקבר רבי שמעון, מעל חניון נחל מירון, ליד עין מירון, מערה בצלע הר לפי אחת המסורות, מקום-קבורת המנונא סבא, תושב סכנין, מגדולי החכמים במסורת ה'מקבלים'; קבר רב ייבא סבא, ליד קבר רבי שמעון, בתוך חורש טבעי: ציון-קבר ומעליו מבנה דו-כפתי לפי מסורת מאוחרת, מקום-קבורת רב ייבא סבא, אמורא בבלי בדור השני היה משמש לפני רב ואף לפני תלמידיו; קבר רבי יוחנן הסנדלר, מצפון לקבר רבי שמעון, במעלה הדרך: מצבת-קבר בלב חורש טבעי, ליד מערה, שלפי המסורת עסק בה במלאכתו, עיבוד עורות לפי מסורת קדומה, מקום-קבורת רבי יוחנן הסנדלר, תנא בדור הרביעי, תלמידו של רבי עקיבא, יליד אלכסנדריה (מצרים); קבר רבי יוסי בן קסמא, מצפון- מערב לקבר רבי שמעון, ליד עץ תאנה [פיקוס התאנה] גדול: מערת-קבורה עם פתח בנוי לפי מסורת קדומה (המאה ה-13), מקום-קבורת רבי יוסי בן קסמא, תנא בדור השלישי; קבר רבי יצחק (נפחא), בצמוד לקבר רבי שמעון בר-יוחאי: מצבת-קבר במרכז חדר לפי מסורת קדומה, מקום-קבורת רבי יצחק (נפחא), אמורא ארצישראלי ידוע בדור השני והשלישי, חבר בבית-מדרשו של רבי יוחנן הסנדלר והרבה מאמרים מסר בשמו; קבר שמאי הזקן, מול קבר רבי שמעון, ליד 'מערת הכהנים': מצבת-אבנים קדומה מעל מערת-קבורה ('מערת הכהנים') לפי מסורת קדומה, מקום-קבורת שמאי הזקן, מגדולי חכמי התורה, שעמד לישראל כ-100 שנה לפני חורבן בית שני מייסדה של שלשלת בית שמאי; קבר רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י) ובנו רבי אלעזר, במרכז המבנה: שתי מצבות-קבר במרכזו של חדר כפתי לפי המסורת, מקום-קבורת רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י), ושל בנו, רבי אלעזר רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י), תנא מפורסם בדור הרביעי, מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, שלמד אצלו בישיבתו בבני ברק במשך 13 שנה ביחד עם חברו חנניה (חנינא) בן חכינאי בי"ח באייר, בליל ל"ג בעומר, יום מותו של רשב"י, נהוג לחוג את ה'הילולא דרבי שמעון' (מסורת עתיקת-יומין) בחגיגות אלה נוהגים, בין-היתר, לגזוז לראשונה את שער-ראש הילדים ולהטיל את שערם למדורה, כסגולה לבריאות ולאריכות ימים ההילולא נפתחת בתהלוכה, היוצאת מבית משפחת עבו בצפת, ומגיעה למבואות העיר ומשם ברכב למירון מישור אדמים מוקד תעסוקה, במחוז יהודה ושומרון, בנפת בית לחם כ-7 ק"מ ממזרח לירושלים, מצפון-מזרח למעלה אדמים, מדרום לכפר אדמים דרך ראשית 1 בקטע צמת אדמים - צמת אלמוג, בק"מ ה- 772 בקירוב פנייה דרומה נקרא בעקבות השם הקדום מעלה אדמים ראשיתו (1975-1977) כמחנה עובדים כיום, אזור התעשייה של מעלה אדמים ממזרח, ח׳רבת אל ח׳ן אל אחמר, שרידי ח'ן מהתקופה הממלוכית, שהוקם על שרידי מנזר מימי אותימיוס במקורות הספרותיים מסופר כי אותימיוס (מי שבנה גם את מנזר דיר מר סבא) ודומיטינוס ישבו בשנים 425-427 לסה"נ במערה במדבר יהודה, ולאחר שהצטרפו אליהם עוד מתבודדים יסדו לאורה, שהיתה המנזר הראשון בארץ-
|
|