כ

עמוד:490

מבולגריה, מקורדיסטן, מקוקז, מטורקיה, קרים וכמה מבני הארץ. הסתייעו בהתיישבותם ב׳הסתדרות העולמית של היהודים הספרדים׳. ■ כפר ברעם ]כפר ברעם[ מקום, במחוז הצפון, בנפת צפת, באזור גליל עליון מזרחי. כ 11 ק״מ מצפון מערב לצפת, כ 2 ק״מ מדרום מערב לברעם, כק״מ אחד מדרום מזרח לדוב״ב. דרך אזורית 899 בקטע צמת חירם - ברעם, בק״מ ה 37.8 בקירוב פנייה מזרחה. מקור השם ומשמעותו עלומים. )משמעות המלה הערבית ׳ברעם׳ - ניצה, פרח באיבו, אך לא ידוע אם אכן זה פירושו הנכון של שם היישוב.( כפר על גבי שרידים קדומים. תושביו, שהתיישבו במקום במאה ה ,19 רובם נוצרים )מרונים( ומיעוטם מוסלמים, נונו מכפרם ב׳מלחמת השחרור׳, יחד עם תושבי אקרית, והמפקד הצבאי הבטיח להחזירם בתום הקרבות באזורם. )לפי מפקד 1931 היו בו 554 נפשות ]מהם 547 נוצרים ו 7 מוסלמים[ ו 132 בתים נושבים.( חלקם התיישבו באל ג׳יש )גוש חלב(, חלקם בחיפה וחלקם במקומות אחרים בארץ ובחוץ לארץ. ההבטחה לא מומשה, חרף החלטת ׳בית המשנט הגבוה לצדק׳ )בג״ץ(, ורק בדצמבר 1995 החליטה ועדה ממשלתית להמליץ להחזירם לאלתר לכפרם, לשטח מוגבל ובתנאים מגבילים אחרים, ולסייע בהקמתו מחדש. מדרום מזרח, כפר ברעם, שרידים של שני בתי כנסת, קברים ]בהם הראו בעבר את קבריהם של נינחס בן יאיר ושל חוני המעגל ואשתו[, בתי בד, מערה, בורות, מכל מים חצוב. כפר ברעם, כפר יהודי בזמן ה׳משנה׳ וה׳תלמוד׳ )אף שאינו נזכר במקורות חז״ל(. נוסעים יהודים בימי הבינים מרבים להזכירו. בשנת 1769 נמצא הכפר חרב. בית הכנסת המרכזי )׳הגדול׳( )המאה ה 3 לסה״נ( נשתמר להפליא. המבנה מלבני וחזיתו פונה לירושלים, כמרבית בתי הכנסת בגליל. ייחודו, חזיתו, בה רחבה )נורטיקו( מקורה ושישה עמודים. בקיר החזית שלושה פתחים. בפתח האמצעי )מעליו נבנתה קשת, שנועדה להקל עליו את עומס חלקי המבנה העליונים(, הגדול, משקוף מעוטר במרכזו בזר, ולצדיו שרידי שתי דמויות מכונפות שלא ניתן לזהותן )הושחתו במתכוון(. חלקו העליון של המשקוף מגולף בשריגי גפן היין ובאשכולות ענבים. מעל פתחי החלונות, משקופים בהם מגולפים גמלונים מעוטרים בצמחים. על אבן הסף של החלון המזרחי חרותה כתובת הקדשה בארמית - ׳בנוי אלעזר בר יודן׳ )=בנו של אלעזר בן יודן(. אולם התפילה )דומה לאלה שבכפר נחום ובבתי כנסת אחרים בגליל( השתמר פחות מהחזית. קירותיו הפנימיים הושארו גסים ומחוספסים )אולי היו מטויחים( בניגוד בולט לסיתותם המשובח של אבני החזית. היו בו, כנראה, שלוש שורות עמודים בצורת האות ח׳, ניצבים על אדנים ונושאים את התקרה. רצפתו היתה עשויה לוחות אבן )חלקן נשדד(. ארון הקדש, שהיה ככל הנראה ליד קיר החזית לא נמצא, אך בחפירה מצומצמת )1905( נמצא פסל אריה ]ארי[ שניצב כנראה ליד ארון הקדש. לוח אבן מגולף, אולי עם סמלי המזלות, נמצא בחרבות הכפר, ויש לשער שהיה שייך לבית הכנסת הזה )שמור במוזיאון ישראל בירושלים(; בית הכנסת הצפוני )׳הקטן׳(, שחלקים ממנו עמדו על תלם במאה ה ) 19צולם ]1865[ בידי חברי ׳הקרן לחקירת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא