י

י

עמוד:469

■ ירחיב מושב, במחוז המרכז, בנפת נתח תקוה, באזור דרום השרון. כ 4 ק״מ ממזרח דרום לכפר סבא, ממזרח לג׳לג׳וליה )גלגל(. דרך אזורית 444 בקטע צמת )מחלף( קסם - צמת נוה ימין, בק״מ ה 27.8 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית .5333 שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר ׳בראשית׳: ״...ויאמר כי עתה הרחיב ה׳ לנו ופרינו בארץ״, וכן בעקבות הכתוב בספר ׳משלי׳: ״מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו״. מייסדיו, חיילים משוחררים, חברי ארגון ׳שמחה׳, בחלקם אנשי מח״ל יוצאי ארצות בנלוקס. ■ ירחם עירה, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור הר הנגב. כ 10 ק״מ מדרום מערב לדימונה, כ 17 ק״מ מצפון מזרח לשדה בוקר. דרך אזורית 225 בקטע צמת ירחם - אורון, בק״מ ה .1-2 או, דרך אזורית 204 )בעתיד, דרך ראשית 24( בקטע צמת ירחם - צמת דימונה, בק״מ ה 154.2 בקירוב פנייה דרומה )בעתיד, דרך אזורית 225(. נקראת בעקבות שמה של ירחם )Y-r-h-m( הקדומה, נזכרת ב׳רשימת שישק׳, ושאותה מוצע לזהות בנחל ירחם או בהר רחמה. ייתכן שירחם היתה מרכזו של נגב הירחמאלי, בית אב נודד משבט יהודה. השם הקדום נשתמר, כנראה, בצלילי השמות חפיר רח׳מה, ביר רח׳מה )באר ירחם(, ודי רח׳מה )נחל ירחם( וג׳בל רח׳מה )הר רחמה(. ראשיתה )1951-1959( כ׳מעברה׳, בה התיישבו עולים מרומניה, מצפון אפריקה ומהדו. בתחומה, עתיקות )ירחם: שרידי בנייה וסכרים קטנים; נחל אבנון: שרידי חווה הכוללת שני מבנים ושטחים סכורים, חרסים מהתקופות הביזנטית והערבית הקדומה; חווה, הכוללת שלושה או ארבעה מבנים ומדרגות עבוד, חרסים מהתקופה הביזנטית והערבית הקדומה; מצודת נחל אבנון: מצודה, מבנה, בור מים הרוס, כלי אבן, כלי צור וחרסים מהתקופות הברונזה התיכונה והברזל; נרק ירחם: שרידי מבנה וקירות(. ממערב, פרק ירחם, סכר שהוקם על ערוצו העילי של נחל רביבים. יוצר בעונת הגשמים את אגם ירחם )מאגר ירחם( ומימיו נשארים כל השנה. מסביב לנחל ולאגם הכשירה קק״ל יער עצי ארן ]ארנים[, בו משולבים גם עצי פרי )מושקים במי קולחין(. ■ יריחו עיר, ב׳אוטונומיה׳ )חבל יריחו(. כ 19 ק״מ ממזרח צפון לירושלים, מדרום לנעימה ולעין א סלטן, במערב ערבות יריחו. דרך ראשית 90 בקטע צמת אלמוג - צמת נצאל, בק״מ ה 294-299 חוצה את העיר מדרום לצפון(. או, דרך אזורית 449 בקטע צמת רמונים - גשר אלנבי )חוצה את העיר ממערב למזרח(. מקור השם אינו ידוע לאשורו. לפי סברה אחת, מקורו במלה ירח, אם בעקבות פולחן לירח, שהיה נהוג בה על ידי תושביה הראשונים, ואם משום שהירח נראה בה במולדו לראשונה. ״ונקראה עיר יריחו - עיר הירח. כי במולדו, כאשר עדיין לא יראה בשום

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר