|
|
עמוד:464
ופרופ׳ יוסף קלויזנר )1874-1958(, היסטוריון יהודי, חוקר הספרות העברית החדשה, עורך ומבקר. אל הר מנוחות הובאו לקבורה עצמותיהם של אישים נודעים, בהם: הרב חיים יוסף דוד אזולאי )חיד״א(, נפתלי הרץ אימבר, נרץ סמולנסקין ),1840-1885 פובליציסט וסופר עברי, מראשוני התנועה הלאומית המודרנית( פרופ׳ צבי הרמן שנירא ועוד; בהר ציון, מרתף השואה, אתר זיכרון לקהילות היהודיות, שהושמדו בשואת יהודי אירונה. לכאן הובאו לקבורה צנצנות עם אפרם של הנרצחים, שהובאו ממחנות ההשמדה. בכניסה, עמוד רבוע ועליו כתובת בכמה שפות: ׳יזכרו עם ישראל ותבל כולה את קדושי עמנו שעונו והושמדו בידי הגרמנים׳. על קירותיו ובחצרו, טבלאות, ועליהן חקוקים שמות הקהילות שהושמדו )מרבית הטבלאות הוצבו בידי שרידי הקהילות הללו(. בין מוצגיו, דגמי ׳טלאי צהב׳, שטרי כסף מהגטאות, ספרי תורה מחוללים ועוד. הבית נמצא בקומתו התחתונה של בית מגורים, שבו התגוררו עד ׳מלחמת השחרור׳ ערבים. הבית ננטש ועד ׳מלחמת ששת הימים׳ היה בו מוצב של צה״ל במערך ה׳קו העירוני׳; בהר ציון, קבר דוד המלך, לפי מסורת, שתחילתה במאה ה 10 לסה״נ, מקום קבורת מלכי בית דוד. אל מקדסי הוא הראשון )985 לסה״נ( המזכיר מסורת זו, ואחריו רבי בנימין מטודלה )1165(. החל מימי הבינים הפך המקום אתר לעולי רגל יהודיים. במאות ה 14 וה 15 נטשה מחלוקת קשה בין היהודים לבין הנוצרים על זכויות ההחזקה ולבסוף עבר המבנה לידי המוסלמים שהפכוהו למסגד. בשנת 1859 נחשף, מתחת למצבה, פתח, המוביל אל מערה רחבה ובה כמה פתחים. בחפירה )1949(, התברר שחלקים מהמבנה, בהם הקיר הצפוני שבתוכו הגומחה המוסתרת מעבר למצבה, הם מהתקופה הרומית המאחרת. )בשל תכנית המבנה וכיוונו סברו שזהו בית כנסת קדום.( מרבית חלקי המבנה - וכן המצבה בעלת קווי מתאר גותיים, המיוחסת לדוד - הם מהתקופה הצלבנית. מעל גג המבנה, מצנה הר הבית, ממנו מבט על הר המוריה )הר הבית( והרבע היהודי; בהר ציון, קנקולום, אולם המהווה חלק מכנסייה מהתקופה הצלבנית )כנסית גברתנו של הר ציון(. לפי מסורת נוצרית, מקום מפגשו האחרון של ישו עם תלמידיו, בו סעד עמם ״בראשון לחג המצות עת זבח הנסח״, הברה אותם בלחם )״זה הוא גופי״( השקה אותם ביין )״זה הוא דמי״( והונח היסוד לאוכריסט )אחד מעיקרי האמונה הנוצרית(. קנקולום, שם לטיני שמשמעותו, עליית גג. מכונה גם, חדר הסעודה האחרונה. )בכנסית לוראצו הקדוש בעיר גנואה ]ג׳נובה[ שבאיטליה שמורה קערה, שלפי המסורת היתה לפני ישו בסעודתו האחרונה. הובאה לשם אולי בידי צלבנים מאיטליה.( בקצה המזרחי של הכנסייה, הקנלה של רוח הקדש, בו אירע, לפי המסורת הנוצרית ׳נס חג שבועות׳, ירידת רוח הקדש על ׳12 השליחים׳. בקנלה, מצבה מדומה )תחזרת המצבה שבקומת הקרקע( המיוחסת למלך דוד. עד ׳מלחמת השחרור׳ הורשו היהודים לגשת רק למצבה זו, ולא לזו שבקומת הקרקע, שהיא, לפי אחת המסורות, מצבת קברו של דוד המלך. עד אז היתה המצבה בקומת הקרקע עטופה ביריעה ירוקה ועליה פסוק מ׳אל קראן׳. עם קום המדינה הוחלפה ביריעה שחורה ועליה מגן דוד והכתובת: ׳דוד המלך חי וקיים׳.( בקיר הדרומי, גומחת תפילה מוסלמית )מחרב( וכתובת ערבית )1524( המציינת את שמו של הסלטן סלימן
|
|