י

עמוד:454

היחיד שהיה בו ובמקום היה בסיס גדנ״ע, שאנשיו שמרו על המבנה. בתום המלחמה הוחזר המנזר לאנטריארכיה היונית אורתודוקסית בירושלים. בשנת 1972 תוקן ושופץ המנזר. כיום מתגוררים בו כמה נזירים; בדרום עין כרם, מנזר הרוסים על שם גורננסקי, מנזר של הכנסיה הנרבוסלבית יונית אורתודוקסית. הכנסייה שבמרכזו מוקדשת לזכריה, אביו של יוחנן המטביל. הוקם )1871( בידי הארכימנדריט אנטונין. בחצר, ליד הכניסה לכנסייה, מוצגת האבן שלפי מסורת הנוצרית עמד עליה יוחנן כשנשא את דרשתו הראשונה בפני הקהל. הנזירות הראשונות באו לכאן בשנת 1871; ממערב לכפר השילוח ]סלון(, מנזר חקל דמא, מנזר יוני אורתודוקסי על שם אונופריוס הקדוש. )נזיר, מראשי תנועת הנזירות במדבר יהודה במאה ה 4 לסה״נ. חי גם בהרי סיני ונודע בזקנו הארוך. דמותו חקוקה במשקוף הפתח החיצוני של המנזר.( חקל דמא, שם ארמי ומשמעותו שדה הדם. לפי המסורת הנוצרית, שדה הדם, הוא המקום אותו קנו הכהנים ב 30 שקלי כסף, שהחזיר להם יהודה איש קריות, על אף שהסכים תחילה לקבלם בעבור הסגרת ישו לרומאים. ערבים נוצרים סוברים שהשם הוא ערבי ומקורו במלים חק אל דם )=מחיר הדם(. לפי המסורת הנוצרית, נבנה במקום בו נהגו לקבור בימי קדם את הגרים. נבנה )1892( על גבי מערכות קברים קדומות. כנסיית המנזר הוקמה בתוך מערת קבורה מזמן בית שני. בימי הבינים נהגו הנוצרים ליטול מאדמת המנזר ולפזרה בבתי קברות באירונה; ברבע הנוצרי, מנזר יוחנן המטביל, מנזר וכנסייה יונית אורתודוקסית. כנסייה מהתקופה הצלבנית, שנבנתה על שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית, מהקדומות בירושלים. )נבנתה במתכונת של מבנה תלתני, עם נרתקס במערב. השרידים מהתקופה הביזנטית נראים במרתף הכנסייה.( הכנסייה הנוכחית הוקמה במאה ה 8 לסה״נ, נהרסה כמה פעמים ונבנתה מחדש, ערב כיבושה בידי הצלבנים. במאה ה 12 הוקמו לידה אכסניה ובית חולים והיא נרכשה בידי ׳אבירי המסדר ההוסניטלרי׳, שקבע בה את מרכזו. אחרי תבוסת הצלבנים ב׳קרב קרני חטין׳ )1187(, נותרו בה כ 10 מחברי המסדר לשמור עליה. עם שובה של ירושלים לידי הצלבנים התגורר בכנסייה, בעת ביקוריו בירושלים, מלך הצלבנים, פרידריך ה .2 אחרי ניצחון המוסלמים )1244( ננטש המנזר ונשאר חרב במשך כ 600 שנה, עד לשיקומו מחדש )1842(; ממזרח לגלה, מר אליס, כנסייה יונית אורתודוקסית ומנזר )לשעבר(, חלקם מימי הבינים. יש המציעים לזהותה עם מנזר אנסטסיוס הקדוש, הנזכר במקורות הכנסייה באותה התקופה. נבנתה במאה ה לסה״נ, נהרסה בפלישת הפרסים לארץ ישראל )614(, שוקמה ונהרסה שוב ברעידת אדמה )המאה ה 12(. נבנתה מחדש ,1160 בכספי קיסר ביזנטיה )ביזנטיון(, מנואל קומננוס ה .1 במאה ה 14 נקבר במקום הבישוף של ירושלים, אליס, בן הכפר דיר אבו משעל. לאחר מותו, החל משנת ,1345 נהוגה מסורת בידי תושבי בית לחם )בית לחם( ובית ג׳לא לפקוד את קברו מדי שנה בשנה. לפי מסורת נוצרית, במקום הזה נח אליהו הנביא כשברח מפני איזבל אל הר חורב. בדורות קודמים הראו בקרבת המנזר, סלע ובו שקע בדמות אדם שוכב, אותו ייחסו לאליהו. ב׳מלחמת השחרור׳ הגיע הצבא המצרי עד למר אליס והתבצר בו ובסביבתו. בעקבות ׳הסכם שביתת נשק׳ התפנו המצרים והמנזר וסביבתו עברה לידי ׳הלגיון הערבי׳. ב׳מלחמת ששת הימים׳ התחולל בקרבתו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא