|
|
עמוד:450
מכאן מקור שמה )דומינוס פלויט האדון בכה(. הכנסייה תוכננה בידי הארדירכל ברלוצי ועוצבה בצורת דמעה. מעל לכנסייה, מנזר קטן. בצמוד לה ובתוכה, שרידי רצנת נסיפס מהתקופה הביזנטית; בהר ציון, כנסית דורמיציון, מנזר וכנסייה קתולית, שהוקמה )1906-1910( על מקומה של כנסייה מהתקופה הביזנטית )כנסית ציון הקדושה(. נבנתה על קרקע שנתן הסלטן הטורקי, עבד אל חמיד ה 2 במתנה לקיסר גרמניה וילהלם ה ,2 בעת ביקורו )1898( בירושלים. הקיסר הגרמני הניח את אבן היסוד ומסרו לרשות Land Heilige von Vereins Deuitschen )איחוד הגרמנים הקתולים של הארץ הקדושה(. לפי המסורת הנוצרית, כאן מקום תרדמתה פטירתה של מרים אם ישו. מכאן שם הכנסייה, דורמציון, או בשמו המלא - דורמציון סנטה מריה )=תרדמת הקדושה מריה(. אולם הכנסייה עגול עם אנסיס, בנוי ב׳סגנון ביזנטי׳ )מעוטר בדמויות ישו ומרים ומתחתן דמויות נביאים(. סביב לאולם שש קנלות. במרומי כנת האולם, מעל המזבח, נסיפס שבמרכזו שלוש טבעות, סמל למשולש הקדוש וסביבו, במעגלים, דמויות הנביאים, ׳ארבע חיות המרכבה, ׳12 השליחים׳ ו׳גלגל המזלות׳. בקירותיו משובצים נסיפסים נוספים ובהם תיאור אירועים מתולדות הנצרות ומחיי ׳מסדר בנדיקטינים׳. בקומת המרתף, הקרינטה )במרכזה פסל מרים )שכובה נרדמת( עשוי משנהב ומעץ הדבדבן( ומסביב לה קנלות ומזבחות שונים, מהן המוקדשות לאוסטריה, להונגריה ולחוף השנהב. ב׳מלחמת השחרור׳ נפגע המבנה, שהיה במרכז שדה הקרב. עד ׳מלחמת ששת הימים׳ היתה במגדלו עמדת תצפית של צה״ל. את הכנסייה והמנזר מחזיקים נזירים קתולים, מ׳מסדר בנדיקטינים׳, יוצאי גרמניה, שויץ, הולנד וארצות אחרות; במזרח שכונת עין כרם, כנסית הבקור, כנסייה קתולית של נזירים ב׳מסדר הפרנציסקני׳. לפי המסורת הנוצרית, בנויה במקום בו היה מעון הקיץ של משפחת יוחנן המטביל, אליו באה לביקור מרים אם ישו )מכאן שמה של הכנסייה(. על קירות החצר, כתובה, בשפות שונות ועל גבי מרצפות חרס, תפילת מרים אל אלישבע )מגניפיקט(. הכנסייה מחולקת לרובד תחתון ורובד עליון. בתחתון, ביתו של זכריה, שם התרחש המפגש, וכן מערה ובה מעיין קטן )לפי מסורתם החל לנבוע ברגע המפגש(. המערה שימשה כמקום תפילה בתקופה הביזנטית. כן ישנה שם אבן, שלפי אחת המסורת, הצפינה בתוכה את יוחנן המטביל בזמן הטבח של הורדוס אנטינס. על הקירות, ציורים המתארים את אירועי המפגש. ברובד העליון, כנסייה )בבנייתה הוחל ב 1939(, שנועדה לרומם ולפאר את מרים. באולם התפילה, ציורי קיר על אירועים בחיי יוחנן, מרים וישו. החזית, המאחדת את שני חלקי הכנסייה, מציגה נסיפס מרשים, המתאר את בואה של מרים ואת אלישבע הממתינה לקבל את פניה; ברבע הנוצרי, כנסית הגואל, כנסיה לותרנית. הוקמה על שרידי כנסייה מהתקופה הצלבנית )סנטה מריה לטינה(, שהוקמה לראשונה )המאה ה 11 לסה״נ( בידי סוחרי העיר האיטלקית אמלפי, ושימשה את עולי הרגל שלה. לידה הוקמו )סוף המאה ה 11(, כנסית סנטה מריה מג׳ורה ובית חולים גדול של ׳מסדר ההוסניטלרים׳. בשנת 1869 העניק הסלטן את שרידי הכנסייה מהתקופה הצלבנית במתנה למלך נרוסיה, פרידריך וילהלם, ובשנת ,1898 בעת ביקור קיסר גרמניה, וילהלם ה 2 בירושלים, נחנכה
|
|